העיתוי הוא הכל. אפילו עם תקשורת (וממשלה, יש לומר) היסטרית כמו שלנו, המימדים שאליה צמחה "הפרשה השבדית" – שתחילתה בפרסום בעיתון השבדי " אפטונבלדט" הטוען כי חיילי צה"ל סחרו באיברים של פלסטינים חורגים מגבולות הטעם הטוב. ההסבר להיסטריה האמיתית והמדומה טמון בלוח השנה – אנו נמצאים בעיצומה של "עונת המלפפונים" – הכנסת נמצאת כבר זמן-מה בפגרת קיץ, חום יולי-אוגוסט מכה ללא רחם, והפעילות בספירות הציבוריות (הפוליטית, העסקית וכד') מאיטה את הקצב. באין חדשות אמיתיות בתקופה זו, העיסוק באיזוטריה מגיע לשיאים.
שרי הליכוד חושבים שהם באופוזיציה. למפלגות שקיימות זמן-מה יש DNA פוליטי שקשה להן לפעול בניגוד לו. הDNA של מפלגה מתעצב לאורך שנות קיומה, ובהתאם, לוקח לו, ע"פ רוב, שנים להשתנות, שינוי איטי והדרגתי. נדמה, לעיתים, שהליכוד בפרט והימין בכלל מרגיש עדיין בימי "חרות" האופוזיצניות ומפא"י כמפלגת-השלטון הבלתי-מעורערת. וכך, כאילו לא די בכך ששר החינוך מתקוטט עם אנשי אקדמיה מן השוליים הרדיקליים שמפרסמים מאמרים בעיתונות הזרה,יצאו שרי ההמשלה הבכירים כאיש אחד לסאגה של פולמוס, הקנטות, נידוי וחרמות כנגד העיתונות ומשרד החוץ השבדיים, ביוצרם משבר דיפלומטי שלא-לצורך. מאחר ומפלגות הימין הישראלי חשות עצמן אופוזיציוניות, רדופות ומאויימות – כאילו דבר לא השתנה מהימים בהם היה יו"ר האופוזיציה מנחם בגין תוקף מעל לדוכן הכנסת בשנינות, מחוות דרמטיות, עברית מליצית ומבטא כבד, את מפא"י ובן-גוריון הדורסניים. הן נהפכו מכורות לתחושת המצור, להטחת הבוץ, לקנטרנות ולפרובוקציה. ב-96' קרא לזה נתניהו "מלחמה באליטות". צפייה בסרט "שיטת השקשוקה" (או קריאה בספר התקציב) תלמד על יחסו האמיתי של נתניהו לאליטות. האמת היא שהימין הישראלי עוד לא השתחרר, פסיכולוגית, מהאופוזיציה.
צביעות ואוריינטליזם. אני מקווה שברור לכל הנעלבים והנזעמים מהמאמר השבדי – החל בראש הממשלה והשרים המתנצחים ועד אחרון האזרחים, שמידת ההשתוממות שהיה המאמר מעורר אילו היה מפורסם במדינה לא-מערבית (למשל בהודו או בטורקיה) הייתה פחותה, לא כל שכן התגובה ההיסטרית של הממשלה. לא אחדש כשאשוב ואזכיר שהלכה למעשה אין הציפיות זהות מה"מערבי" ומשאינו מערבי. כדאי לזכור זאת, ולו כדי להכניס את הדברים לפרופורציה.
כמו כן, ראוי להעיר הערה נוספת בהקשר זה, הפעם בעניין הדרישה הישראלית לגינוי ממשלתי של המאמר מטעם השבדים. ישראל מתקשה לקבל את הטענה השבדית שחופש הביטוי הנו חלק מן האתוס השבדי, חלק מהמורשת התרבותית השבדית. לפעמים קל לנו יותר לזהות שוני תרבותי כשהוא עטוף בצבעים וניחוחות אקזוטיים ואוריינטליים – או אז אני מצפים לשונות, וקל לנו לקבלה. אולם גם לשבדים יש תרבות, וחופש הביטוי והעיתונות הוא חלק מן התרבות השבדית, ועלינו לכבו זאת.
(ובכל זאת,) משהו רקוב בממלכת שבדיה. גם אם התגובה הישראלית הייתה מופרזת, הרי שהוקעת המאמר מתחייבת. תוכן המאמר הוא שקרי ומופרך ותורם ליצירת תמונת-מצב מעוותת ומסולפת. כמו-כן, המאמר פורט על מיתרים אנטישמיים של ממש בהזכירו פרשת סחר-באיברים שנחשפה לא מזמן בארה"ב אשר בה היו מעורבים גם כמה רבנים.
לא פחות מטרידה מהמאמר עצמו היא העובדה שהמאמר פורסם בעיתון הנפוץ ביותר בשבדיה, ועוד כזה המזהה עצמו כשמאלי. מטריד, אולם למרבה הצער, לא מפתיע. דומה שזמן מועט לאחר פרוץ האינתיפאדה החל פושה בשמאל האירופי סחף אנטי-ישראלי שחורג, בעוצמתו, ובתוכן ואופי טיעוניו, מביקורת לגיטימית על מדיניות כזו או אחרת של ממשלת ישראל, לשלילת עצם זכות קיומה של המדינה ו(דה-פקטו)עצם זכות ההגדרה העצמית של העם היהודי. קל לקפוץ ולומר "אנטישמיות!", אולם כדאי להסתכל על הדברים בהקשר רחב יותר: צמיחת "השמאל החדש" בפוליטיקה ובאקדמיה החל מסוף שנות ה-60', ובעקבות כך אימוץ גישה אנטי-אמריקאית ותפיסות פוסט-קולוניאליסטיות, כמו גם השינויים הדמוגרפיים שעוברות מדינות אירופה, ובייחוד ההגירה ממדינות "העולם השלישי" שמשפיעות על המרקם החברתי ועל המאזן הפוליטי, וכן, גם אנטישמיות, לא כסיפור כולו אלא כחלק ממנו.
רוצים לקבל הודעה בדוא”ל בכל פעם שהבלוג מתעדכן? לחצו כאן
| אפטונבלדט |
כמאל 
כרגיל מצוין.
אחלה פוסט. איכשהו יש לי תחושה שלא ירחק היום ואקרא את ספרך הראשון.
וואו. כיף לקבל תגובות כאלה.
פוסט מעולה!
אני חייב לחלוק עליך, אני בטוח שביבי וליברמן ידעו שהם לא יקבלו שום התנצלות ממשלת שבדיה. יצירת המשבר שירת את האינטרסט הישראלי, ע"י הבלטת הידיעה הזאת, שהיא כל כך מופרכת שאפילו חלקים מהשמאל הרע-דיקאלי לא מאמינים לה, הם מסיתים את אור הזרקורים מביקורת אחרת שיכולה להתקבל יותר באמינות.
אני חושב שאתה מייחס לנתניהו וליברמן תחכום-יתר שאין לו יותר מידי ביסוס, מה גם שנתניהו@ליברמן רק העצימו את הדיון והחשיפה של הידיעה, הן בשבדיה והן מחוץ לה, ובכך יצרה ויכוח שבו "שני צדדים" – כלמור מתן במה רחבה לעיתונאי המניפולטור.
במקביל, ההתרשמות שלי הייתה שהזעם והעלבון של השרים היה כן – הרי זה לחם חוקו של הימין.
אבל איזה סוג של חופש עיתונות? החופש להשמיץ ולבקר ללא סימוכין? זה לא חופש להפיץ אמת ומידע, אלא חופש לשקר ובגדול. בכלל, ממשלת שבדיה בקלות יכלה לציין שהיא מסתייגת ומגנה פרסומים כאלו, בלי לפגוע בחופש העיתונות. אבל כמובן, היא מימנה חלק מהפרסומים הללו בעבר, אז זה קצת בעייתי לצאת נגדם עכשיו.
חוץ מזה, מסכים ומצויין.
MR KATE – בדיוק לכך התכוונתי כשמארתי שקל יותר לזהות הבדלים תרבותיים כשהם מלווחים בניחוחות אקזוטיים – לי ולך יש הבנה מסויימת של מהו חופש הביטי, חופש העיתונות וכד'. ההבנה הזו עוצבה גם מכורח מחשבתנו הלכאורה אוטונומית, אולם גם ללא ספק מתוך ההגות לה נחשפו, הלך הרוח סביבנו וכד' וכד' וכד'.
"חופש העיתונות" הוא מושג שנתון לפרשנות (משפטית, אתית, וכד') ואני לא סבור שמן התבונה יהיה להתעקש על פרשנות אחת בלבד, במקום לאפשר איזשהו מתחם של סבירות, שבעיני ההחלטה של ממשלת שבדיה מצויה בו.
חשוב לי להדגיש שבדברי אלה אני לא פותח פתח לכל פרשנות באשר היא או לאיזשהו רלטיביזם – הדגשתי היא שמדובר ב*מתחום* של סבירות (שכמובן, כמו כמעט כל ההחלטות כולן, אין לנו אלא לסמוך על מחשבתנו העצמאים כדי להכריע מה נכנס למתחם הזה), וכן שהדבר נובע *משיקולי כדאיות* ולאו דווקא מן הצדק התיאורטי.
בכל מקרה, בהתחשב בהיסטוריה האירופית הן עם דיקטטורות והן עם טוטאליטריות, ההחלטה של הממשלה לקחת מעט כמה צעדים אחורה מן התקשורת נראית לי סבירה. מי שבאמת היה צריך להתערב בשבדיה הוא גוף דמוי מועצת העיתונות.
העלה בי כמה תהיות. פוסט מעניין
בוא.. בוא.
הגבתי לך גם אצלי ואני מעתיק את התגובה לכאן גם-
נכון כמובן שמדובר כאן בהשקפה של אנשים שונים על המושג חופש העיתונות. אני מאמין שיש כאן חופש העיתונות להפיץ אמת, וגם חופש להפיץ דבר אותו חשבה לאמת במידה וסופקה התנצלות ראויה לאחר שהתברר שמדובר בטעות. זה האמת בערך המצב החוקי בישראל ביחס להגנת “אמת דיברתי” אל מול תביעות דיבה. אני עדיין מאמין, שהייתה אג’נדה(או אג’נדום אם נרצה לדייק מאוד מאוד) מאוד ספציפית מאחורי הכתבה. אני מבקשת ומאמין שהיה נכון לביצוע של התנערות מהכתבה ומהמסר שהיא מעבירה. לא לשלול תעודות עיתונאי, לא להחרים את העיתון ולא לנסות לבצע דריסת רגל בתכניו. להראות שהעיתון לא השפיעה על הממשלה, שיוצאת נגד תופעות ברוח זו.
אני חושב שהפתרון ברור – נעמיד צפצפות גדולות ברחבי שוודיה. כל פעם שהם מעצבנים אותנו, נצפצף ציפצופים ציוניים במלוא הכוח.
(מיותר לציין שכל הסיפור הוא קונספירציה קלקסונית)
הקלקסון המחתרתי,
ממש כך ! כל כך נכון. ממש מתבקשת התגובה הזו שלך.
ביבי – ליברמן כן ניסו ובצורה מגושמת מאד, להביא לכך שלא פחות ולא יותר
ממשלת שוודיה תתנצל על דבריי העתון.
במוסף של עיתון הארץ מתאריך 4/9/09 מתפרסמת כתבה, וכך הטיזר אומר:
"דווקא ממשלת שוודיה, המואשמת באנטישמיות,
היא זו שהקימה בשטוקהולם מכון אירופי ללימודים יהודיים.
במשך 10 ימים דחוסים באוגוסט ניסו משתתפי פרויקט "אינקובטור" במכון
למכור לפילנתרופים רעיונות לסטרטאפים להצלת התרבות היהודית".
דדהדס! תודות רבות לך, אשת חייל! את הקורב…השותפה הראשונה למלאכת הקלקסון! בואי נצא יחדיו לצפצף לבלונדיניים המתהוללים באוזניים!
למה לא בעצם ??????
למה לא? זו הזדמנות בשבילך לצאת מחייך הנוחים והנוי המדומה ולגלות יופי אמיתי! והכוונה היא לא לבחורי שבדיה, לא ולא! הכוונה היא ליופי שבקלקסוניזם, ברוח השטות היפה, שהיא הכל בעולם
ידידי החדש קלקסון!
מדוע החלטת שאני בחורה/אשה ???
למה אתה מחליף כל פעם " שמלה "
כשאתה נכנס לבלוג. (שמלה= זה הציור למעלה).
אז קודם כל, חיי הם לא נוחים כפי שנדמה !
סגנון כתיבתך מאד חביב עלי !
נכון , יש בי הרבה מהשטותנקיות.
לא בטוח שתאהב את זה.
דדהדס היקר! "הדס" קפץ אל מול עיניי וחרצתי את ישותך כאישה מיד. רוב סליחות.
אם הם לא נוחים – זו סיבה יותר, ואפילו *ה*סיבה, לזרקם אל הביבים. סגנון דיבורי ימצא חן בעיניך אף יותר, איש יקר, בפרברי סטוקהולם!
אם לא אוהב רוח שטות במישהו, אתכחש למהות הפנימית ביותר שלי. קרא הספד לחששותיך.
רגע רגע !
אל תחרוץ את מיני.
הוי כמה יפה אתה אומר זאת.
אם כך, את/ה מתעתע/ת בי בניסיון מבודר לבלבלני. אשמח לדעת אם הנחתי הראשונה נכונה היא, אך לא אחרוץ.
לא אכפת לי להמשיך לשוחח באפילה מגדרית.
או שמא הוכחתי שכחה מוזיקלית מרשימה – ואתה חובב של ג'רי גרסיה והחברים, כמובן
בול יקירי!
מאז שראיתי את גרסיה והגרטייפול דד בהופעה בסן פרנססקו
שמי השני הוא כמובן (ראש מת) דדהדס.
חוצמיזה, תמשיך "לשוחח באפלה מגדרית" כדבריך.
גרייטפול דד.