יכול להיות שזה נגמר

כאשר הגיש התובע הכללי הטורקי, עבדורחמן יאלסיניקה, בקשה לבית המשפט החוקתי העליון לסגירת מפלגת השלטון – מפלגת הצדק והפיתוח, נכתב בבלוג כי הרפובליקה החילונית עומדת למבחן. עם קבלת פסק הדין, המפתיע, של ביהמ"ש החוקתי העליון, ניתן לומר שתקופת המבחן, הראשונית לפחות, הסתיימה, וניתן לעשות הערכת מצב.

אך מוטב, לפני כן, לומר מספר מילים על ההחלטה עצמה. ובכן, ברוב של 10 מתוך 11 שופטים קבע בית המשפט שמפלגת הצדק והפיתוח הפכה ל"מוקד של פעילות אנטי-חילונית" ופוגעת באופיה החילוני של המדינה, אולם המפלגה לא תיסגר, ופסק-הדין ישמש לה כאות אזהרה, בתוספת לכך ש-50% מתקציבה הממשלתי ישלל. יש לציין, ששישה שופטים תמכו בסגירת המפלגה, אולם לצורך סגירת מפלגה בטורקיה דרוש רוב מיוחס של שבעה שופטים.

עם קבלת פסק-הדין נשמעה בטורקיה, ללא ספק, אנחת-רווחה, לפחות זמנית. לאחר חודשים של דריכות ומתיחות, לאחר התנצחויות אינסופיות בין הפרו-איסלאמים לחילונם, בין הממשלה לחלק מקציני הצבא והממסד המשפטי, וכמובן בין מפלגת הצדק והפיתוח למפלגת העם הרפובליקנית, אחד-עשר אנשים היושבים באנקרה עתידים היו לקבוע בהינף קולמוס לאן פניה של טורקיה. והם קבעו. הם בחרו בהיגיון על פני האידאולוגיה, כפי שאמר ד"ר צבי בראל.

לי אין כל ספק, שלו בית המשפט העליון של מדינה מערב-אירופית כלשהי היה קובע כי מנהיג המדינה ו/או מפלגת השלטון פועלים בניגוד לעקרון המפתח בחוקה, היה אותו מנהיג מתפטר והקביעה הייתה לאות-קלון עבור אותה מפלגה, גם מבלי שבית המשפט היה נוקט אלא בצעד דקלרטיבי זה. אולם, אין דין מערב-אירופה כדין המזרח-התיכון, ואין שום סיבה להניח שבעוד שאצלנו צה"ל והמדינה מצפצפים על החלטות בג"ץ, המצב בטורקיה יהיה שונה, ותהיה מסורת פוליטית-חוקתית מפוארת.

זאת ועוד, ארדואן בעברו כבר הורחק מפעילות פוליטית (וכך גם נשיא טורקיה – עבדאללה גול), כשהיה פעיל ב"מפלגה הרווחה" האיסלאמיסטית, שמאוחר יותר נסגרה ע"י בית המשפט, ומאוחר יותר חזר לפעילות פוליטית במסגרת מפלגת הצדק והפיתוח, וכך גם תכנן לפעול הפעם, במידת הצורך.

מכאן אנו למדים שיעור או שניים על התרבות הפוליטית הטורקית,אף על פי שאני מניח שהדברים אינם מפתעים. שיעור נוסף לגבי התרבות הפוליטית הטורקית ניתן היה ללמוד מהחלטת רה"מ ארדואן, לאחר שזכה בבחירות ביולי, למנות את גול האיסלמיסט (אשר אישתו עוטה רעלה – סדין אדום עבור הכמאליסטים) לנשיא, במקום למנות, במחווה של פיוס, מועמד נייטרלי-מוסכם.

החלטת השופטים לא תשנה באופן מהותי את דרכה של מפלגת הצדק והפיתוח, אם כן, אולם, מה בכל זאת היא תעשה? ובכן, ארדואן כבר הודיע על כוונתו לעשות שינויים בהרכב הממשלה, כך שמספר שרים קיצוניים ייצאו מהממשלה. ניתן גם להניח שלאחר שבית המשפט ביטל את החוק המסיר את האיסור על עטיית רעלות באינברסיטאות, לא נראה עוד מהלכי חקיקה אנטי-חילוניים (אף על פי שדומני שלפעמים פשוט "בורח" לאיסלאמיסטים, כשם שקרה עם הצעת החוק לקרימינליזציה ל הניאוף, שהציע ארדואן עוד בכהונתו הראשונה, וכמבון שנמשכה לאחר זמן קצר, עקב לחץ בינ"ל). נו, אז מה אתה מקטר, נשמע טוב, לא?

לא. הרי כשם שגדולתו של הסוציאליזם על פני הליברליזם הייתה בהבנתו שלא השיוויון המשפטי הוא המדד לשיוון בחברה, אלא השיוון המהותי בין בני האדם, כך גם בענייננו, לא החקיקה חשובה אלא החברה, אשר עוברת תהליכי איסלמיזציה, והשאלה היא כיצד הממשלה, כגורם המעצב את החברה באמצעות המנגונים השונים אשר בשליטתה תפעל, והשאלה הזו נקבעת ע"י גורם אחד בלבד – הגורם האנושי.

אף על פי שכיום הכמאליסטים כבר אינם מהווים את הרוב בחברה הטורקית, הם הצליחו לשמר את שליטתם במערכת ההשכלה הגבוהה והאוניבסריטאות, בביורוקרטיה והמערכת המשפטית, וכמובן – בצבא, מגן החילוניות לפי מורשת אתא-טורק.

אולם, לא לעולם חוסן. השופטים, חברי המועצה הגבוהה לחינוך (המל"ג הטורקי, שמהווה גוף חשוב מאוד בטורקיה, ובאמצעות שיטה של בונוסים בציונים לבוגרי בתי"ס 'ממלכתיים' מרחיקה בוגרי בתי"ס אסילאמיים מהאוניבסיטאות וכך משירות המדינה, אשר דורש לימודים אקדמאיים), והפיקוד הבכיר של הצבא ממונים בטורקיה ע"י אחד מהשניים – הממשלה והנשיא (שמעבר לתפקידים סמליים אחראי למינויים רבים וכך מהווה גורם בעל השפעה). הנשיא הקודם, סזר, היה כמאליסט מושבע, ומובן שהמינויים שעשה בתקופתו לעמדות בכירות היו של בעלי-עמדה כמאליסטית בעיקר. אולם, תקופת הכהונה של שופטים רבים, חברי המועצה הגבוהה לחינוך ושל רמטכ"ל צבא טורקיה (שמסיים תפקידו ב-30 באוגוסט) עתידה להסתיים בקרוב, ובסבב המינויים הבא, לא יהיו אלה הכמאליסטים שימנו את עמדות המפתח ברפובליקה.

לא, לא נראה לי שצפויה לנו מהפכה, אלא הסתננות איטית של פרו-איסלאמיסטים למוקדי הכוח, ושבירת ההגמוניה הכמאליסטית.

חילוניות של ממש במזרח התיכון… אולי מראש הייתה זו אפיזודה חולפת, ניסיון שנידון לכישלון, חזון של כמה טורקים צעירים

תודות על ההגהה ניתנות לרתם, בזאת יקירת הבלוג
רוצים לקבל הודעה בדוא"ל בכל פעם שהבלוג מתעדכן? לחצו כאן

מודעות פרסומת

מחשבה אחת על “יכול להיות שזה נגמר

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s