הפרת – שילמת

לכולנו זכור מאבק המורים – השביתה, המחאה, ההפגנות, העצרת בכיכר רבין. הייתה זו שביתה שהחלה בקול תרועה רמה ונסתיימה בקול ענות חלושה, עם צווי מניעה שהוצמדו לרכתם של המורים, והסכם בינוני למדי שהושג אך זמן קצר טרם כניסת הצווים לתוקף.

אולם דומה שאף המעט שהושג אינו מניח את שנתם של אנשי הכת הניאו-ליברלית מאגף התקציבים, אשר ,הודיעו ברוב חוצפה, על חוסר מוכנותם לתקצב את צמצום מספר התלמידים בכיתה, אחת מן ההסכמות שאליהן הגיעו הממשלה והמורים בהסכמים שסיימו את השביתה.

הציניקנים שביננו עשויים למצוא אלמנט קומי בהתנהלות פקידי האוצר, שאינם נבחרים ע"י הציבור, ובהבל פה והינף קולמוס מבטלים דה-פקטו הסכמים עליהם חתמה הממשלה, מעין גירסא ישראלית של הסדרה "Yes Minister".

אלא ששלטון פקידי האוצר הוא לא קומדיה של ה ,BBC-אלא מציאות (או, בז'רגון הטלוויזיוני – "ריאליטי"), ומצב בו הסכמים חתומים לא מיושמים באופן מוצהר ע"י הממשלה ופקידה, הוא מצב שהדעת אינה סובלת.

לדעתי, ניתן, למעשה, למנוע מצב כזה בפשטות, אולם באופן הנוגד את התרבות הפוליטית הישראלית – הטלת אחריות אישית. כלומר, שבכל פעם שאיזה קובי הבר, רם בלניקוב או אלי כהן יחליט לא לעמוד בהסכם, ניתן יהיה להעמיד אותו לדין באשמת הפרת חוזה (להלן: הפרת – שילמת).

אין שום צידוק ושום הצדקה לכך שפקיד(ים) שמפר הסכם לא ישא במלוא האחריות על כך. כאמור, הפרת – שילמת.

רוצים לקבל הודעה בדוא"ל בכל פעם שהבלוג מתעדכן? לחצו כאן

מודעות פרסומת

מחשבה אחת על “הפרת – שילמת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s