על סטודנטים עזתים, ראש עיר מזמר ובלוג פוליטי טוב

שלוש הערות – אחת על עזה ושתיים מוניציפליות:

1. כזכור, מאז יוני 2007 ישראל מטילה סגר על רצועת עזה. כחלק מהסגר, סטודנטים פלסטיניים לא יכולים לצאת וללמוד בחו"ל. בעוד שהפגיעה באותם סטודנטים ובזכויותיהם ברורה, אני מתקשה להבין כיצד בטחוננו מתגבר, ולא מתערער, מהשארת מאות צעירים 'תקועים' ברצועה במצב של תסכול וחוסר תקווה. האינטרס הישראלי הוא בקיומה ובביסוסה של בורגנות פלסטינית – שהרי הבורגנות היא סם המוות של קיצוניות פוליטית.

ומאידך, את השיח בנוגע לשטחים יש לקיים באופן מפוכח, ללא אשלייה שיש הסדר קרוב, וללא אשלייה שיום אחד נתעורר והפלסטינים ייעלמו. החברה הפלסטינית והפוליטיקה הפלסטינית עברה ועוברת תהליכים של רדיקליזציה פוליטית-דתית ושל התמוטטות השלטון המרכזי. לפיכך, דומה שבעל כרחנו נשאר עוד זמן רב בבוץ הפלסטיני. מתוך הנחה זו המדיניות הישראלית צריכה לשאוף שהתנהלותה כלפי האוכלוסיה הפלסטינית תהיה, לכל הפחות, מקיימת (Sustainable), כדי לא להוסיף עוד שמן למדורה הבוערת גם כך. השלום, למרבה הצער, אח"כ.

2. על שער "זמן תל-אביב" מופיעה השתלחות מכוערת של שלי יחימוביץ, שאני מעריך מאוד, על ח"כ אחר שאני מעריך – דב חנין, אשר מתמודד לראשות העיר ת"א-יפו מול רון חולדאי. יחימוביץ טענה כנגד חנין שהוא "אנטי-ציוני שמטיף לסרבנות ולא שר התקווה".

אם חנין לא יודע לשיר, ללא ספק אין הוא ראוי להיות חלק מהמקהלה העירונית. אולם, במצב הנוכחי של ת"א, שהופכת להיות עיר לעשירים בלבד, למי בכלל יש חשק לשיר? מה שהעיר צריכה הוא פתרון לבעיות הבוערות כגון מחירי הדיור ותחבורה, ולא ראש עיר ששר המנונים (ממש כמו הבדיחה, שסבא שלי תמיד מספר, על הילד שחוזר מבית הספר עם תעודה שבה נכשל בכל המקוצעות חוץ מבזמרה ואביו צועק עליו 'עם כאלה ציונים יש לך עוד חשק לשיר?'). הפטריוטיזם, כפי שאמר סמואל ג'ונסון, הוא מפלטו האחרון של הנבל, ולעיתים כה רבות ציונות היא מסווה לציניות, וחשוב לי לומר זאת דווקא בתור מי שמגדיר עצמו כציוני. ב-11.11, דב חנין יקבל את הקול שלי לראשות העיר, בין אם הוא שר התקווה ובין אם לאו (ולמועצת העיר, אגב – למרצ, בראשות מיטל להבי, שככל הידוע לי כן שרה 'התקווה', והיא מאותם חברי מועצה מעטים שבאמת מהווים שליחי ציבור).

ומילה בעניין יחימוביץ – הצעד שלה, וזאת יש להבין, הוא מהלך פוליטי-פנימי, שלא קשור לדב חנין או לרון חולדאי, אלא למעמדה במפלגת העבודה (או, כפי שחברי הטוב נמרוד ניסח זאת, אחרי שקראנו את דבריה ב-"זמן תל-אביב": "הרגע היא הוסיפה לה 10,000 קולות בפריימריז").

3. ואם כבר מרצ במועצת העיר – תמי זנדברג, מס' 2 ברשימת מרצ למועצת העיר, פתחה בלוג. הבלוג של תמי, בניגוד לבלוג הממוצע של פוליטקאי, משדר הבנה של המדיום והוא לא עוד אוגדן של הודעות לעיתונות שרק במקרה מכונה בלוג. יש לקוות שבלוגים נוספים של אנשי ציבור ילכו בדרכה של תמי. אני, בכל מקרה, מחכה לרשומה הבאה.

רוצים לקבל הודעה בדוא"ל בכל פעם שהבלוג מתעדכן? לחצו כאן

מודעות פרסומת

10 מחשבות על “על סטודנטים עזתים, ראש עיר מזמר ובלוג פוליטי טוב

  1. לפי טון הדברים שנכתבו, אני מתאר לעצמי שאתה שמאלני, לכן קשה לי להאמין שאצליח לשכנע אותך, אבל אני רוצה שתהיה כתובה כאן גם הדעה של הצד השני (אני מקווה שזה מקובל עליך ושלא תצנזר אותי).

    1. איך שאתה מתאר את זה, הישראלים תמיד טועים. אבל זה לא כך: איך אתה יכול להיות בטוח שהפלסטינאי הפשוט שיוצא ללמוד לאוניברסיטה אכן יוצא לאוניברסיטה ואכן לומד שם? ברוב הקורסים ברוב האוניברסיטאות אין נוכחות חובה בשיעורים (אני מדבר מניסיון), ואי אפשר לעקוב אחריו כדי לוודא שהוא אכן הולך לשיעורים כפי שהוא מצהיר. במידה כזו, הרבה יותר קל לארגוני טרור להכניס אנשים לתוך שטח ישראלי, ומכאן ההמשך יכול להיות טראגי. אני מניח שיש בך טיפת אהבה למקום הזה, ואם כן אז אתה בטוח לא רוצה בפעולת טרור (מאף צד). אבל מה לעשות, לפי השקפת עולמי, בסדר העדיפויות הבטחון שלי צריך להיות גבוה יותר מההשכלה של האויב, ולכן אני מעדיף שהמצב ישאר כך.

    2. אני לא הייתי בוחר לראשות העיר מועמד שלא שר את ההמנון, פשוט כי זה לא נראה לי הגיוני. אני לא מבין למה אתה מתייחס לציונות כאל מפלצת כזאת רעה, כי בלי הציונות לא היינו חיים כאן. אם לא היו פעילים ציוניים, אז לא הייתה מתאפשרת עליית יהודים לארץ, ואז אני ואתה לא היינו חיים כאן בכלל (אני מניח שאתה לא ערבי). הפטריוטיזם הוא לא המפלט האחרון של האדם, ואני לא מתיימר להתווכח עם סמואל ג'ונסון, אבל בכל זאת אני ממש לא מסכים עם המשפט הזה. בסופו של דבר, הפטריוטיזם לא נועד רק לרגעי משבר ומלחמות. אני רואה את הפטריוטיזם בתור רצון להשתייך לקהילה (או מדינה), והוא זה שמגבש את הקהילה הזאת. במקרה שלנו, הקהילה היא המדינה, ואני לא רואה שום פסול בלהשתייך למדינה. ואם אנחנו רוצים להשתייך למדינה, אז אנחנו צריכים לכבד את הסמלים שלה (במקרה הזה ההמנון). אני לא רוצה שיבחר אדם שלא מכבד את הסמלים של הקהילה (או המדינה) שאליה אני שייך, ולכן לא אבחר במועמד כזה.

    3. פן ירבו, אני מסכים איתך לחלוטין.

  2. היי אלי. קודם כל, אם אתה האלי דיין שאני חשוב שאתה, אז אחנו מכירים.מבי"ס.

    ולדבריך:
    1.אני לא מבין את הטיעון שלך, כאילו יש סיכון שהסטודנטים שיסזעו לעזה עשויים להפוך לפעילי טרור, הרי אם יש דבר אחר שלא חסר ברצעות עזה, הרי זה פעילי טרור וארגוני טרור, ואף פלסטיני לא צריך לחפש ארגוני טרור בנכר. המדיניות שתה מציע, שלכאורה אמורה להגן באופן מטיבי על האינטרס הישראלי, היא מדיניות במקרה הטוב מדיניות של חשיבה לטווח קצר במקום הארוך (היינו השגת ביטחון מיידי במחיר תסכול, זעם, עוני ובערות שיתפוצצו לנו בפנים), ובמקרה הרע (שלצערי נראה לי שזה המקרה) צעד לא חכם, שאין בו אפילו כדי להוסיף לבטחוננו בטווח הקצר.

    2.אני ציוני, אפילו כתבתי זאת כאן, למקרה שדברי יסולפו (מה שלא עזר לי) ואני לא מתייחס לציונות כאל "מפלצת רעה", ואני מבקש שתביא להתבטאות שלך הוכחות או שתחזור בך ממנה. עם זאת, כלל לא אכפת לי מ*סמלים* כגון הדגל וההמנון , אותי מעניין *המסומל* ולא הסמל, ולפיכך ממש לא מטריד אותי אם אדם שר או לא את ההמנון. באופן מהותי, ולא סמלי, אני חושב שרון חולדאי מפגין חוסר כבוד לקהילה (במדניותו הקפיטליסטית, בפרשיות החניונים וכד'), מאשר מפגין לכאורה דב חנין באי-שירת ההמנון.

    והערה: המשפט הוא הפטריוטיזם הוא מפלטו האחרון של הנבל, לא של האם, והכוונה היא לכך שלמנוולים ולחאות רבות יש נטייה להסתתר מאחורי הפטריוטיזם כדי לכסות את ערוותם.

  3. היי תומר, לא ידעתי שאתה זה שכתב את המאמר, אבל אנחנו אכן מכירים מביה"ס.

    1. אומנם ארגוני טרור קיימים ברצועת עזה, אבל אספקת הנשק מגיעה לרוב מבחוץ. אני מקווה שאתה כבר מבין את הטיעון שלי.

    2. איפה כתבת את זה? אני יודע שאתה לא מתייחס לציונות כאל מפלצת רעה, אבל זה מההיכירות שלי איתך ולא מהתוכן של המאמר. גם אותי מעניין המסומל, ובכל זאת בלי סמל איך הוא יהיה מסומל? אני אסביר את המשפט הזה, כי הוא נשמע יותר מידי ציני, אבל הוא מאוד רציני: הסמל בא לסמל רעיונות מסויימים ולאחד את האנשים תחת מכנה משותף כלשהו, שכל פרט מרגיש שייך אליו. הסמלים של המדינה שלנו (הדגל, הסמל וההמנון) נקבעו מזמן, ואין עליהם כמעט חילוקי דיעות. רק מי שרוצה לראות במדינה שלנו מדינת כלל אזרחיה ולא מדינה יהודית טוען שצריך לשנות את הסמלים. אם אתה ציוני, אני לא מבין איך אתה יכול לראות את מדינת ישראל כמדינת כלל אזרחיה. בכל אופן, מי שלא יכול להזדהות עם ההמנון לטעמי הוא לא ציוני (בגלל שכל התוכן של ההמנון הוא ציוני, ואין בו שום אזכור לאפלייה של ערבים), ולכן אם בן אדם מסויים לא שר את ההמנון, אני מפרש זאת כחוסר הזדהות, ולכן אני רואה אותו כלא ציוני (לא אנטי ציוני, יש הבדל). ואני רוצה לראות בראשות העיר מישהו ציוני (בגלל השקפתי, זאת זכותי). אני מקווה שהסברתי קצת יותר טוב את נקודת מבטי.

    ובקשר להערה: זאת פרשנות אחת, אני פירשתי זאת בצורה שונה.

  4. 1. אספקת הנשק מגיעה דרך המבריחים הבדואים מסיני, ולא דרך פלסטינים בודדים שנוסעים לארה"ב.

    2. "ולעיתים כה רבות ציונות היא מסווה לציניות, וחשוב לי לומר זאת דווקא בתור מי שמגדיר עצמו כציוני." כאן בידוק מתחילה הבעיה שלי עם סמלים – המסומל לא מתחזק בזכות הסמל, אלא להפך – הוא מתעמם בעקבות הסמל, עד שנעשה אמורפי לחלוטין. כלומר, במקום שהציונות (למשל) תהיה פרוגרמה פוליטית-רעיונית ברורה, היא נהפכת לדגל ולהמנון, שהם חסרי כל תוכן, ולפיכך בעיני חסרי חשיבות, ואף מזיקים, כי כאמור הם גורמים, לדעתי, להתעסקות בסמל במקום במסומל – ואני אפילו יכול לבוא ולטעון בפניך שהבחירה בדב חנין, אם נהיה עניינים ולא נסתכל בסמלים, היא למעשה יותר ציונית מהבחירה בחולדאי – מאחר שדב חנין יפעל להחזרת העיר לתושביה ולטובתם של הציבור הרחב של תושבי העיר, בעוד שחולדאי פועל למען בעלי ההון והממון למיניהם, ולפיכך הוא הלא-ציוני האמיתי (זאת כמובן בהנחה ואתה מאמין כמוני שלציונות משמעות חברתית במובן זה שהיא, כלאומיות, צריכה ליצור סולידריות בין בני הלאום). בכל מקרה – נחזור לדגל ולהמנון, אני חושב שכדרכם של סמלים, יש להם נטייה להסיח את דעתנו מהתוכן האמיתי, ולהתמקד בזוטות (כי עם כל הכבוד אנחנו עוסקים בשאלה המאוד רצינית – הקריטית, של טובתה של העיר תל-אביב ושל כיצד תנוהל, והנה הגענו לסוגייה שלא קשורה בזה לחלוטין והיא הדגל וההמנון, הכל בגלל הסמלים).

    ובנוגע לזכותך לפסול ראש עיר בשבל כך – אתה יכול לפסול ראש עיר בשל כל טעם שתרצה – אתה גם יכול לפסול את חנין בגלל שיש לו אף ארוך, ואי-אפשר למנוע זאת ממך, אולם מה שאני יכול לעושת, ומה שאני עושה, זה להתווכח עם הפסילה שלך שנראית לי לא עניינית בעליל לשאלת מי האדם המתאים ביותר לנהל את תל-אביב.

  5. 1. לאו דווקא רק משם. אבל בשביל לתאם את ההברחות צריך להפגש במקום כלשהו בחו"ל.

    2. אבל אם מישהו לא מסוגל להזדהות עם הסמלים שלי, איך אני יכול לדעת שהוא כן מסוגל להזדהות איתי ולפעול למעני? הקשר לא כל כך נראה לעין, אבל אחרי שתחשוב על זה קצת, אתה תבין את ההיגיון שעומד מאחורי זה.

  6. אלי – אולי תוכל לפרט ממה אתה חושש לגבי פעילותו של דב חנין כראש-עיר. כלומר, איך אי-ציוניותו (כביכול) תשפיע על עתידה של ת"א-יפו ? הוא הרי לא יחלק את ירושלים, נכון?

    ובאמת, מה העיר הזאת צריכה :

    – ציוני (לפי ההגדרה הצרה של "עמידה בהמנון" וכו') שמתעלם מהצרכים של תושביה,
    או
    – ציוני (לפי ההגדרה של תומר) שעשייתו הסביבתית והחברתית היא בלתי-נלאית, שמהווה דוגמה אישית (נוסע לירושלים באוטובוס למרות שיש לו רכב-שרד של ח"כ..), ומעל הכל, שדבק בדרך שהיא טובה בסופו של דבר גם ליהודים, ציונים או לא. הבה לא נשכח שחלק גדול יחסית מאוכלוסיית ת"א אינו יהודי, ושהוא לא הולך להתנדף בוקר בהיר אחד. לכל הצדדים יש אינטרס שהם ירגישו חלק מהקהילה, ויעשו למענה כמו כולנו.
    אני יודע שהדברים הבאים יכולים להשמע קשים (גם אני הזדעזעתי מהם בעבר), אבל אסור לנו לתת למושג הזה, "ציונות", שהוא כל-כך יפה ועתיק, להיות קשור במושג אחר, עתיק לא פחות : "גזענות".

  7. הברברת הזו בענין שירת ההימנון וציוניות דב חנין מאוסה ומסריחה יותר ויותר עם הזמן כי:
    1) לא שמעתי ציוציאדה כזו לכוון ירושלים על לופוליאנסקי ולא על דרעי, הלא ציוניים וכנראה גם לא שרי התקוה . אה ,כן, הם בעד השתמטות .
    2) מתגלה המטרה האמיתית של ההכפשות האלה. לחסום הבאת האלטרנטיבות שתקדמנה בענק את מצב תושבי העיר, למודעות הציבור והעלתם לסדר היום . סדר יום שהוא שונה מהותית , חדש, ונכון יותר, כמעט בכל הענינים העירוניים , ובעיקר בחשובים שבהם.
    מדהים עד כמה המשפט "מפלטו של ה…" מוצא לו כל פעם סיבה לקאמבק.
    3) הוא בכלל לא כזה. חולשתו היחידה של דב שהוא לא נגרר לביריונות הפוליטית ומסביר הכל בשקט, לאט, וללא התלהמות.

  8. מישהו מצטט כאן את סמואל ג'ונסון. אז נכון, "הפטריוטיזם הוא מיפלטו של הנבל" אבל לא כל פטריוט הוא נבל ולא כל נבל הוא פטריוט ויש אפילו לא מעט נבלים שהם ממש, אבל ממש, אנטי פטריוטים בעליל.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s