הימים, ימי משבר: 2 הערות על המשבר הכלכלי ועל הלאמה

1. הימים ימי משבר, זועקות  הכותרות. העולם כמרקחה ומדורי הכלכלה מנפקים ידיעות שבכל נסיבות אחרות היו נראות כאילו נלקחו מתסריט מדע-בדיוני פרוע במיוחד – ארה"ב, ועוד תחת הנשיא בוש, מלאימה בנקים? הכיצד?

"זאת הכלכלה, טיפש" – דומה שהמשפט הזה רובץ כקללה על משפחת בוש וקטונו של גו'רג' הבן עבה ממותנו של גורג' האב מבחינת מידת כשלונו. בכלכלת השוק הניאו ליברלית, הלאמה כמוה כהודאה – כהודאה בכישלון השיטה, בפשיטת-הרגל של התיאוריה. מה חבל שמילטון פרידמן לא האריך ימים כדי לראות את המשבר הזה. שמחה לאיד, תאמרו – אכן. וכבר אמר מי שאמר שאין שמחה כמוה. לראות את גדולי הקפיטליסטים  ועיתונאי החצר שלהם, הידועים גם כפרשנים כלכליים מתפתלים בשידור בעוד בנק השקעות אחד קורס וענקית פיננסית אחרת מולאמת – בנפול אויבך תשמח גם תשמח.

ובכן, דומה שמלאכתם של צדיקים נעשית בידי אחרים ובעוד הכלכלה הלא יצרנית סופגת מהלומה אחר מהלומה, לנו רק נותר לצפות בהנאה בצגי הבורסה הצבועים, כמה סמלי, באדום.

2.הימים ימי משבר. אולם, גם בימי-משבר ניתן למצוא "הזדמנות", אם נשתמש בטרימינולגיה יזמית-עסקית. ההזדמנות היא שכעת מובן לכל שהתערבות בכלכלה, ואף הלאמה – אינן מילים גסות. לפיכך, השאלה היחידה היא איך ולטובת מי נעשית ההתערבות. נשאלת השאלה מדוע על הממשלה להלאים אך ורק כאשר הדבר עולה בקנה אחד עם האינטרסים של בעלי ההון והממון, ואילו אם תרצה הממשלה (לאו דווקא ממשלת ישראל, כל ממשלה מערבית שהיא) להלאים כדי, רחמנא לצלן, להדיל את השיוויוניות בחברה והלבטיח שנכסים שאמורים להיות צביוריים יהיו כאלה – או אז תזדעק העתונות הכללית והכלכלית ופוליטיקאים דמגוגים יקימו לתחייה את ברית-המועצות?

אם כן, על השמאל לנצל את ההזדמנת שנקרתה לפניו ולקרוא לא רק להפסקת ההפרטה, אלא להלאמה של נכסי ציבור שהופרטו וראוי שיהיו ציבוריים – החל בבתי הסוהר, הנמלים והזיקוק, וכלה בחברה לישראל.

לפני מספר ימים כתב פרופ' שלמה אבינרי מאמר בו תקף את הגישה שבאה לידי ביטוי באופן מוקצן בתיאורית "קץ ההיסטוריה" של פוקויאמה, בהדגימו והדגישו את הדינמיות של המציאות, שבה דבר אינו נצחי. חשוב לזכור זאת כשאנו מדברים על הפרטות. הפרטה אינה תהליך בלתי-הפיך, ואת שהופרט ניתן להלאים.

רוצים לקבל הודעה בדוא"ל בכל פעם שהבלוג מתעדכן? לחצו כאן
מודעות פרסומת

3 מחשבות על “הימים, ימי משבר: 2 הערות על המשבר הכלכלי ועל הלאמה

  1. הבעיה היא שגם אנחנו במשחק. אם סמי עופר מפסיד 9 מליארד דולר הוא עדיין יחיה את החיים הטובים, אבל אלפי משפחות המתפרנסות בדוחק בעסקים שבבעלותו יכולות למצוא את עצמן חיות על קצת אבטלה. את מחנק האשראי כולנו נרגיש עוד מעט היטב בגרון.

  2. המאמר של האקונומיסט מופרך. ראשית, בניגוד לטענת המאמר התיאוריה הניאו-ליברלית התגתה המופרכת אל מול המציאות, ושנית, הטענה שהמדינות בהן מיושם הקפיטליזם הן המדינות בהן טוב לו לאזרח לחיות אף היא אינו מדויק – מדינות אירופה מקיימות, במידה משתנה, סוג של מדינת רווחה (היינו סוציאל-דמוקרטיה) או לכל הפחות מדיניות "הדרך השלישית".

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s