"עלינו להיות תמיד מספיק חלשים כדי להרגיש את זולתנו, ומספיק חזקים כדי לשנות את המציאות"

דווקא עם החלשות השמאל הישראלי בכלל והמחנה החברתי בפרט,

אילן גילאון (צילום: נעמן סער)
גילאון, בסיור בחירות בגן שמואל (צילום: נעמן סער)

כדאי לשים לב שבכנסת הקרובה השמאל מקבל שחקן-חיזוק במשקל כבד – הלא הוא הח"כ החדש-ישן אילן גילאון.

גילאון הוא לא הפוליטיקאי הטיפוסי – הוא הגון, מדבר בצורה ישירה ולא מעושה, כריזמטי, אמפתי בצורה נדירה, בעל כושר רטורי, משנה סדורה ויכולת מדהימה לגעת באנשים באופן בלתי-אמצעי. אילן, המשותק ברגלו עקב מחלת פוליו בה לקה בגיל 9 חודשים, מגלם באורחותיו את המשפט שטבע "עלינו להיות תמיד מספיק חלשים כדי להרגיש את זולתנו, ומספיק חזקים כדי לשנות את המציאות".

"לשמאל הישראלי תפקיד של חשמאלי", הוא טוען, "הוא צריך להחליף פאזות, משום שהיום הקרב האמיתי הוא לא על הבעלות על ארץ-ישראל, אלא על הבעלות על מדינת ישראל. בהפשטה, מאז ומתמיד הייתה השאלה הפוליטית 'מי מקבל כמה ולמה, ומי משלם כמה ולמה?', במדינת ישראל, התליך שאנו עדים לו הוא תהליך בו יותר-ויותר מקבלים פחות-ופחות, ופחות-ופחות מקבלים יותר-ויותר".

אילן הוא סוציאליסט בכל רמ"ח אבריו והוא מאמין ב"מדינה ביטוחית" -היינו במדינה שמספקת "ביטוח פלטינום פלוס" לכל אזרחיה. גילאון נוהג לכנות את תפיסתו "סוציאליזם אורטופדי", ולפי תפיסה זו "המדינה היא כמו סנדלר, שתפקידה היא להתאים לכל אחד את הנעל המתאימה לו, ולספק לו את הרפידה הנחוצה לו".

עוד בכהונתו הקודמת בכנסת (1999-2003) התבלט כסמן אדום במרצ, כשהיה היחיד שהעז להתייצב במליאת הכנסת והלצביע כנגד תקציב ברק-שוחט אותו ראה כאנטי-חברתי, כאחד ממובילי "מאבק הנכים", כאשר אזר אומץ והתנגד לעמדות הלובי החקלאי והתנועה הקיבוצית בנושא הקרקעות (ועל כך שילם מחיר פוליטי) או כאשר הוביל חקיקה חברתית בדמות חוק שיוון זכויות לאנשים ומוגבליות (וייחוד פרק הנגישות), חוק המחייב לשלם שכר למלצרים מבלי קשר לטיפים שהם מקבלים ועוד.

כיום, כאשר ראשי כל המפלגות הגדולות דוגלים הלכה למעשה בקפיטליזם חזירי, בגלוי (נתניהו וליברמן) או במסווה (לבני וברק), טוב שיש אילן גילאון בכנסת.

לקריאה נוספת:
אילן גילאון – המבחן החברתי של מרצ / נדב אהרוני, "עבודה שחורה"
ראיון בחירות עם אילן גילאון / דניאל בלוך, "עבודה שחורה"
הניצחון הגדול של אילן גילאון / משה אדמון, זמן הדרום
הסוציאליסט חוזר/ רונן ליבוביץ, נענע 10

רוצים לקבל הודעה בדוא"ל בכל פעם שהבלוג מתעדכן? לחצו כאן

nrg מרגיע: לא מדובר בגיבור-על אמיתי

כאילו הסיפור על תמהוני בבגדי ספיידר-מן המתהלך על-גבי מכוניות ומשליך חבלים לא מספיק מצחיק בפני עצמו, NRG מספק את פנינה הבאה:

nrg-spiderman

כן כן, לא מדובר בגיבור-על אמתי, אלא בצעיר תושב מרכז הארץ…

מאכזב קצת, לא?

רוצים לקבל הודעה בדוא”ל בכל פעם שהבלוג מתעדכן? לחצו כאן

אפקט דב חנין – היה או לא היה?

(הרשומה מכילה קצת יותר מספרים מהרגיל, עמכם הסליחה)

עם עלייתה של חד"ש משלושה לארבעה מנדטים שב ועלה הסבר "אפקט דב חנין" – היינו תמיכה של מצביעים יהודים נוספים (צעירים תל-אביבים בעיקר) בחד"ש, כגורם לגדילתה של חד"ש (עקב הפופולריות והעשייה של ח"כ דב חנין). כמו כן, אין ספק שבבחירות הללו חד"ש הגבירה בצורה משמעותית את מאמצי השכנוע בקרב הציבור היהודי וניהלה קמפיין יצירתי ומשעשע, שרובו מוקד, להבנתי, בניסיון להעביר מצביעים צעירים ומצביעים מהאגף השמאלי של מרצ לחד"ש.

לי, אישית, הדיבורים על תופעה של עלייה משמעותית בתמיכה בחד"ש בקרב הציבור היהודי נשמעו מופרכים, כמו גם הניסיונות המתמידים של אנשי חד"ש להסביר את גדילתם בנדידת קולות ממרצ לחד"ש (ולא, למשל, בהחלשות המשמעותית של המפלגות הציוניות בציבור הערבי). לפיכך, החלטתי לעשות מעשה ולהשוות בין כמות הקולות שקיבלה רשימת חד"ש בישובים יהודיים ובערים מעורבות (ת"א-יפו, חיפה, עכו, נצרת-עילית, מעלות-תרשיחא וכד') בבחירת הללו ובבחירות 2006. להמשיך לקרוא "אפקט דב חנין – היה או לא היה?"