המשחק הכפול של שלי יחימוביץ'

היא פרלמנטרית מעולה, היא אשפית תקשורת, היא אומרת את כל הדברים הנכונים, אולם היא משחקת משחק כפול.

היא פרלמנטרית מעולה. שלי יחימוביץ' היא ללא ספק אחת הפרלמנטריות החרוצות והמוכשרות ביותר בכנסת הנוכחית, כמו גם בקדומתה. היא הצליחה להעביר 15 חוקיםם בקדנציה הקודמת בהם חוק הגנת שכר, שמחייב רישום שעות עבודה ומתן תגמול עבור שעות נוספות, חוק הארכת חופשת לידה, חוק הלוביסטים, חוק הזכות לעבודה בישיבה, היא בלטה במאבק נגד חוק ההסדרים, ויצרה שיתופי פעולה וקואליציות אד-הוק עם ח"כים מרחבי הקשת הפוליטית בהם דב חנין, אריה אלדד, יעקב ליצמן וגדעון סער.

היא אשפית תקשורת. כישוריה של יחימוביץ', כמו גם ניסיונה ועברה האישי בתחום התקשורת, הפכו אותה לאחת מחברות הכנסת הבולטות ביותר והנשמעות ביותר באמצעי התקשורת. מתוך הבנה שתפקידו של ח"כ הוא להוביל דעת-קהל לא פחות משאר לחוקק חוקים, היא היטיבה לפרסם את מעשיה ועמדותיה, ולעיתים נקטה בפעילויות שהן במובהק מוכוונות תקשורת. רק חשבו על ההבדל בין הסגנון הפרלמנטרי של יחימוביץ' לבין הפרלמנטריזם האפור של ג'ומס.

יחימוביץ. (צילום: זאב ינאי)
יחימוביץ'. (צילום: זאב ינאי)

היא משחקת לבד. יחימוביץ' היא לא Team-Player – היא אוהבת להאפיל על שותפיה (יוצא מן הכלל המוכיח את הכלל הוא השת"פ עם גדעון סער, פרלמנטר מוכשר בפני עצמו וחבר אישי של יחימוביץ'), לבלוט ולפעול בשונה מהמסגרות ומהקבוצות אליהן היא משתייכת, ולהשמיע קול הנתפס כשונה ועצמאי. ליחימוביץ' נטייה, או שמא אסטרטגיה, להמצא במקומות ובקבוצות בהן היא מצטיירת כקול ערכי יחיד: חברת קואליציה אופוזיציונרית, עיתונאית סוציאל-דמוקרטית ביקורתית בודדה בערוץ 2 הקונפורמיסטי אשר עויין את העבודה המאורגנת, תומכת לא-עסקנית יחידה בברק, אל מול שאר תומכיו שנמנים עם ה'מינסטרים המקצועיים' שדורון רוזנבלום מיטיב לתאר (וכן אל מול שאר ח"כי 'המחנה החברתי' בעבודה, אשר תמכו בעמי איילון). יחימוביץ' חשה בנוח בתפקיד "הצדיקה בסדום" ומתרחקת ממסגרות/אנשים המחזיקים המחזיקים בתפיסות כשלה ושנתפסים כנקיים כמוה. אם נקבל הסבר זה נוכל להבין בקלות את רתיעתה משת"פ פוליטי משמעותי עם מרצ, ציונית-סוציאליסטית כמוה, ובעלת תדמית נקייה כמוה (ובניגוד לדב חנין, שאינו ציוני, ולליצמן, סער ואלדד שאינם שמאליים ולפיכך אינם מתחרים בה במישרין). מעניין שדווקא כשחנין נקט במהלך פוליטי שחורג מגבולות הזירה המסורתית שלו ושל חד"ש ומהנישה הרדיקלית-קמוניסטית המצומצת, דווקא אז, בחרה יחימוביץ', שותפתו ליוזמות חקיקה רבות,  לתקוע סכין בגבו.

היא נמשכת לכוח. שלי יחימוביץ' מעידה על עצמה שהיא מאמינה בפעילות דרך "זירות גדולות וקונצנזואליות" בתקשורת (קול ישראל, ערוץ 2) ובפוליטיקה (העבודה) כאחד. אם נתרגם את המשפט הזה מיח"צנית לעברית, פירוש הדבר שהיא נמשכת לכוח. את המשיכה של יחימוביץ' לכוח ניתן לראות בצורה ברורה יותר בבחירותיה הפוליטיות מאשר התקשורתיות, באשר הפוליטיקה והכוח שלובים זה בזה: יחימוביץ' תמכה בעמיר פרץ באדיקות ונישאה על כפיו למקום ה-9 ברשימת העבודה לכנסת ה-17. עת החל כוכב של פרץ דועך נטשה אותו יחימוביץ (בניגוד ליולי תמיר, שדבקה בפרץ) ובפריימריז לראשות העבודה  בחרה בסוס המנצח ברק, אשר גובה על ידי רוב העסקונה הותיקה של המפלגה (פואד, בוז'י, שמחון וכו'). במקביל לשחיקה במעמדו וכוחו הפוליטי של ברק, יחימוביץ', בעלת חושים פוליטיים מחודדים, הבחינה זה מכבר בכוחו העולה של יו"ר ההסתדרות עופר עיני, והחלה משמשת לו מעין משוררת חצר, באותו להט בו קשרה כתרים לעמיר פרץ עד לפני שנה-שנתיים.

היא משחקת משחק כפול. קשה שלא ללכת שבי אחר הרטוריקה של יחימוביץ – התבטאויותיה בנושאים אידאולוגיים-פוליטיים שונים, החל מחוק ההסדרים ושלטון פקידי האוצר, עבור בזכויות עובדי-קבלן וכוח אדם, הפרטות, עבודה מאורגנת וכלה בצורך הכללי להנהיג מדינת רווחה וליצור כוח פוליטי סוציאל-דמוקרטי. קשה, אבל לא בלתי-אפשרי. כי אל מול המלל של יחימוביץ והצעות החוק שלה (שלפעמים גם הן לא יותר ממלל דקלרטיבי, שכן ברור שהבעיות הן בעיות חלוקתיות יסודיות, ושהאמצעי לטיפול בבעיות היסודיות הללו אינו באמצעות חקיקה, וודאי שלא פרטית) עומדות הבחירות הפוליטיות שלה שסותרות את מה שהיא מתיימרת לייצג. לפעמים נראה, עד כמה שמצער לומר זאת, כי הרטוריקה הסוציאליסטית שלה משמשת לא יותר ממסך-עשן: יחימוביץ נקטה במחוות סמליות כגון המנעות בהצבעות על התקציב וחוק ההסדרים, אולם תמיד תמכה בממשלה בהצעות אי-אמון. בעוד יחימוביץ' דיברה גבוה-גבוה על הצורך במפלגה סוציאל-דמוקרטית, היא תמכה לראשות העבודה באהוד ברק, המועמד שמייצג את ההפוך הגמור מסוציאל-דמוקרטיה. טיעונה של יחימוביץ שאין הבדל כלכלי-חברתי בין ברק לאיילון ו"לפיכך ההתמודדות הזאת אינה מתרחשת כלל במתחם של סדר היום הכלכלי אלא מחוצה לו" הוא מטעה, שכן כמו בכל שאלה פוליטית, וודאי פנים-פוליטית, נשאלת השאלה את מי המהלך מזחק ואת מי הוא מחליש – התמיכה בברק חיזקה ושימרה את שליטת פואד-שמחון-הרצוג והחלישה את ח"כי 'המחנה החברתי' בעבודה. יחימוביץ' התנגדה לכניסת העבודה לקואליציה. היא לא יכלה אחרת. אולם בהזדמנות הראשונה שנקרתה לפניה היא הכשירה דה-פקטו את כניסת העבודה לממשלה באומרה שהסכמות יוגב-עיני הן "נוק-אאוט לפקידי האוצר". עוד הוסיפה יחימוביץ, במכתב לפעיליה "אתם יודעים כמה התנגדתי לכניסה לממשלה הזאת – ועודי חושבת שמדובר בשגיאה בטווח הארוך. ובכל זאת אני חייבת לומר בהגינות: לא שיערתי ולו לרגע אחד שזה יסתיים במיזעור נזקים נרחב כל כך, ובהישגים רבים כל כך בהתחשב בנתוני הפתיחה הקטסטרופליים". הסאב-טקסט ברור. ברק לא היה יכול לבקש יותר. עניין התקציב דורש התייחסות לכשעצמו – עופר עיני, האורים והתומים של יחימוביץ', שנתפס בתקשורת כמנצח הגדול של דיוני התקציב, מכר למעשה את העובדים בזול: תמורת מספר תיקונים לא-מהפכניים בחקיקת העבודה (הקשורים בעיקר בזכות ההתאגדות של העובדים) נתן עיני את הסכמת ההסתדרות והעבודה כאחד להפרטות הגדולות של הנמלים, חברת החשמל ומנהל מקרקעי ישראל. יחימוביץ' תומכת הלכה למעשה בכל המהלכים האלה, והכל תחת רטוריקה סוציאל-דמוקרטית. גם מבחינה פנים-מפלגתית, יחימוביץ' היא למעשה מי שמאפשרת את  תהליכי הליברמניזציה שמוביל ברק בעבודה, שכן בחוסר מוכנותה העקרוני אף להשתמש באופציית הפילוג היא מסרסת את כוח המיקוח של 'מורדי העבודה' ומאפשרת את רמיסתם הגסה, במקביל, כמובן, להתבטאויות כנגד התנהלותו הפנימית של ברק.

זהו, בתמצית, המשחק הכפול של שלי יחימוביץ'.

* בקשה לתגובה נשלחה לחברת-הכנסת יחימוביץ', אולם עד למועד פרסום הרשומה תגובתה לא נתקבלה

רוצים לקבל הודעה בדוא”ל בכל פעם שהבלוג מתעדכן? לחצו כאן
מודעות פרסומת

31 מחשבות על “המשחק הכפול של שלי יחימוביץ'

  1. תודה תודה

    ולנדב – זו בדיוק השיטה של יחימוביץ' – לגנות בכל תוקף ו'לצאת חוצץ', בעוד שמתחת לפני השטח היא מאפשרת את הדבר שהיא מגנה.

  2. באמת פוסט מעולה! וצריך גם להזכיר את השתיקה המבישה שלה בנושאי כיבוש, שטחים ומלחמות עזה ולבנון. ("אני לא השמאלנית שלכם" או משהו כזה).

    1. לפרופ' גרוס: יחימוביץ' ענתה על זה בכמה הזדמנויות, ואמרה שזה לא שהיא נטולת עמדה בנושא הבטחוני אלא שיש מספיק אנשים שאוהבים להתעסק בזה ומעט מדי שמדברים על הנושא החברתי. יש בערך 119 שאול מופזים ואהוד-ברקים שכאלה. אולי עכשיו זה נשמע רווח לדבר על זכויות עובדים, עצירת ההפרטה הפרועה והעלאת שכר המינימום, אבל לפני ה-14 ביולי, כשדפני ליף נטעה אוהל ראשון בשדרה, כמעט לא היה מי שיעשה את זה, ואנשים שידברו נגד הכיבוש והאלימות של צה"ל היו וישנם פה ושם. אני נוטה לחלק נקודות על מקוריות.

      לכותב הבלוג: רוב ההאשמות פה מתרכזות בטענות לפיהן יחימוביץ' משחקת את המשחק הפוליטי הלא לגמרי טהור, כמו כולם. אני עדיין מעדיפה פוליטיקאית חלקלקה וערמומית כביכול שמתייצב לצד העובדים והעניים מאשר פוליטיקאי ת'אצריסט חלקלק שמתייצב לצד בן-דב, תשובה ודנקנר.

      למען הגילוי הנאות, אני חברת מפלגת העבודה (LOLOL, מי היה מאמין). אני אפילו לא מגדירה את עצמית כציונית או שייכת ללאום כלשהו, זו קטגוריה מלאכותית מאוד בעיניי. לא הייתי חברת מפלגת העבודה עד לפני חודשיים-שלושה בערך. התפקדתי למפלגה הרקובה והמעופשת הזו כי אני מאמינה ליחימוביץ' וחושבת שהיא תהיה ראש ממשלה מצויינת, וכעת, עם האוהלים ברקע, זה כבר לא תרחיש הזוי לחלוטין. זה בטח יותר טוב מביבי-ציפי-אהוד, ודב חנין או ניצן הורוביץ – שאני מעריכה מאוד – תמיד יוותרו בשוליים הפוליטיים, לצערי הרב.

      כותב הבלוג טוען שההתנהלות שלה טקטית מאוד. אפשר שהדחיקה הצידה של הנושאים בהטחוניים שפרופ' גרוס פה ציין אינה אלא צעד טקטי, בחירה מודעת שלא לצאת, איך אמרה סוזן וגה, Left of Center ולהפסיד את קולות המרכז. אבל צדק חברתי זה חלק מתמונה גדולה, ואני רוצה לקוות שמי ששמה את הנושא הזה כנר לרגליה לא יתמוך כלכלית בהמשך הכיבוש האלים והמכוער וההתנחלויות, אם רק תהיה בעמדה שבה תוכל להשפיע.

  3. מזל טוב ליום ההולדת!

    אין ספק שאתה כותב היטב.

    חשוב להזכיר, כפי שעשה אייל, את רדידותה בנושאים מדיניים ובטחוניים. בנושאים אלה – כפי שאמר לי מישהו מסניף ת"א של מרצ – שטרסלר יותר שמאלני ממנה.

    כמו תמיד, קל למצוא פגם בכל אחד כמעט. אבל צריך לראות אנשים כמכלול.
    בשורה התחתונה, יותר טוב שתהיה לנו מישהי כמו יחימוביץ' בכנסת, מאשר שלא תהיה.

  4. תומר,

    אכן דברים כדרבונות, אכן יכולת ביטוי שאותי אינה מפתיעה, אכן להב מושחז.

    אבל האם זה חכם לכתוב את זה? לפרסם את זה? לנעוץ את הלהב?

    אם יש לך מטרה בדברים, מה היא?

    (ושאר דברי בתגובה בע"ש).

    חהתראות
    לקסי

  5. מדהימה עזות המצח של אדם המייצג את "התנועה החדשה" הניאו-ליברלית עמומת המסרים שריסקה את שרידי מרצ בבחירות האחרונות, לתקוף באופן דמגוגי וזול את חברת הכנסת היחידה שפעלה באופן עקבי, מתמשך ובלתי ניתן לערעור לקידום חקיקה סוציאליסטית במדינת ישראל.

    ההאשמות בדבר "משחק כפול" מתאימות לפעילי 'שמאל רדיקלי' מהזן הסהרורי ביותר, זה שאינו מסוגל להכיר בזיקה ההכרחית בין פעילותו של כל פוליטיקאי לבין המציאות, שבלעדיה הרי לא תהיה לאותה פעילות שום תרומה לשינוי אותה מציאות. הכותב, לעומת זאת, לא משתייך אפילו לרומנטיקנים מסוג זה. הוא מייצג זרם מקומם עוד יותר, זרם בורגני שבע, אדיש ומאוהב בצדקנות של עצמו, שתמך באופן אקטיבי במהפכת ההפרטה מחד – ומשתעשע לעתים בהצגת עצמו כסוציאל דמוקרטי מאידך.

    יש לי מעט מאד כבוד לאדם המשתייך פוליטית ורעיונית למפלגה, אני חוזר, שהוכיחה עצמה כמקדמת אג'נדה ימנית-כלכלית מובהקת, שמשתלח באופן בלתי ראוי הן מבחינת העובדות, הן מבחינת הסגנון, בפרלמנטרית שעל תרומתה לכינונה המחודש של מדינת הרווחה הישראלית (17 חוקים שנכנסו לספר החוקים – וזאת מבלי לספור את הצעות החוק האחרות) אי אפשר לחלוק; ובמנהיגה היחידה שהמחויבות הערכית, העומק הרעיוני והיושרה האישית שלה יכולות לספק תקווה כלשהי למי שמעוניין בתקומת השמאל הישראלי. מפלגת השמנת המדושנת שהכותב חצוף מספיק כדי להציג כאלטרנטיבה רק האיצה, עד כה, את גסיסתו של אותו שמאל ועימו- של מדינת הרווחה הישראלית.

  6. ניר – אתה חזק בעיקר בתגובות אד-הומינום, וחבל.

    איתי – כתבתי מאמר תגובה לטל וולפסון (שיפורסם גם בבלוג הזה), וכעת אעבור על הטוקבקים בע"ש ואשתדל להגיב.

    לקסי – בעיני זה היה נכון, כי יחימוביץ' מסבה נזק בבחירות הפוליטיות שלה.

  7. פינגבק: בלוגדיבייט
  8. פינגבק: בלוגדיבייט
  9. הפוליטיקה היא שדה זרוע מוקשים ושם המשחק הוא להשתמש בטקטיקה מגוונת ובלבד שלא להגדיש את הסאה. אין ספק, פניה של יחימוביץ הם לפרס הגדול- ראשות
    המפלגה, ומשום כך עמדה מסויימת שאולי לא נראית לאי אלו אנשים, בסופו של דבר
    תתברר בטווח הרחוק כנכונה. לי שתיקתה- שתיקתה המופגנת- בנושאים מדיניים מפריעה מאד, אך מאידך ברור לי שרק בדרך זו היא תינצל מסטיגמה שעלולה להכשיל אותה בדרכה למטרה שהציבה לעצמה. אני משעשע את עצמי בתקווה שכאשר היא תחליט שהגיע הזמן לשבור את האיסור שהטילה על עצמה ולהביע דעה
    בנושאים קונטרוברסלים בשדה המדיני- היא תתגלה כשמאלנית חסקת פשרות, ממש
    כמו בנושאים חברתיים (לא במה שקשור בפוליטיקה של הנושאים הללו, עיני או לא עיני). גם מי שלא אוהב אותה חייב להודות שהיא מתקרבת יותר ויותר להגשמת מטרתה- ואכן,היש היום מועמד אחר, לפניה, להיות יו"ר המפלגה לאחר שברק יפרוש
    (או יעוף)? מבחן התוצאה רבותי, מבחן התוצאה.

  10. אני פשוט לא חושבת שזה משחק כפול…..
    אני חושבת באמת שהיא העמוד שדרה של המפלגה…
    כן ויש סיבה שהיא מתנגדת למהלכיו של ברק, הוא הקול המתפשר… הוא
    הקול הזורם….
    אני לא מסכימה איתך, אני חושבת שהיא מוצגת כנקייה כי היא באמת כזו,
    ואם צריך הוכחות אתה יכול לראות את רפרטואר החוקים שלה.
    היא מאד מחוברת לעולם התקשורת ולעולם הציבור.. אבל נראה לי שזה בעיקר כי
    היא מציגה משהו מאד אותנטי שלא מפחד כי יש לה מה להציע

  11. תומר – צריך להבין שפוליטיקאים הם כמו אנשים, לא מושלמים.
    לאחר שמבינים נק' זו, שלי יחימוביץ עומדת מעל כולם בראש הפודיום, במבחן התוצאה, אני אסביר:
    1 – הדבר החשוב ביותר שעשתה עד כה לעניות דעתי הוא הדחיפה שעשתה לרעיון איזור מכרזי הפסד מול החש"כל בזמנו, ירון זליכה והחוזר שהוציא זליכה בעקבות לחץ זה למשרדי הממשלה השונים. האם התופעה נפסקה? ממש לא ולא תיפסק עד שתהיה העסקה ישירה, אך תנאי העובדים שופרו בעקבות הלחץ, ולא במעט.
    2 – חוק רכישת טקסטיל ממפעלים ישראליים, רתימת האוצר לעניין – יביא ל-1000 מקומות עבודה חדשים בישראל. זהו האומדן, לא פחות.
    3 – חוק תלוש השכר – חשוב ביותר, במיוחד לעובדים החלשים במשק, חשוב גם במאבקים משפטיים עתידיים של עובדי קבלן שקופחו.
    4 – הגבלת שכר הבכירים ומלחמה למען הגדלת תמלוגי הגז – עמדה בראש המחנה, אין להכביר מילים על החשיבות.
    5 – נושא שלא רבים הפנו את הדגש אליו אך הוא סופר משמעותי ושלי היא החכ"ית היחידה שעוסקת בו – רכישת חברות ע"י בעלי הון, פיטורי עובדים ומשיכת דיבידנד למימון הרכישה. צעד שהוא אנטי עובדים, פוגע בחברה בטווח הקצר והארוך ומחבל בכלכלה.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s