המהפכה השקטה של טורקיה – ראיון עם פרופ' עפרה בנג'ו

את הפרופ' עפרה בנג'ו פגשתי לראשונה באירוע שקיימה אוניברסיטת ת"א להשקת הספר "ענק כחול עיניים" – מבחר שירים ופואמות של גדול משוררי טורקיה – נאזים חיכמת, בתרגומה של הפרופ' בנג'ו. קשה היה שלא להתרגש כשבנג'ו דיברה על "האנושיות, ההזדהות עם האדם הפשוט, והשירה הלירית והפיוטיות" של חיכמת, אשר היה קומוניסט פעיל כל חייו ובילה שנים רבות בבתי הסוהר הטורקיים עקב דעותיו, בייחוד לאחר מותו של מייסד הרפובליקה הטורקית, מוסטפא כמאל אתאטורק, שהיה מאוהדיו.

בנוסף לתרגום כתבי חיכמת מטורקית, בנג'ו תרגמה מערבית, בשיתוף עם שמואל רגולנט משירי אבו נוואס ומשירי מחמוד דרוויש. כמו כן, היא משמשת כחוקרת בכירה במרכז משה דיין ללימודי המזרח התיכון ואפריקה, וכמרצה בחוג להיסטוריה של המזרח התיכון ואפריקה באוניברסיטת תל-אביב. בנג'ו, במקור מומחית לעיראק ולמיעוט הכורדי במדינה, החלה לעסוק בטורקיה לפני כ-15 שנה, ואף כתבה ספר העוסק ביחסי ישראל טורקיה  (" העולם הערבי ויחסי תורכיה-ישראל: כלים שלובים?").

בצִלם של המשט לעזה וההתרחשויות הדיפלומטיות שלאחריו, אנו מקיימים את הראיון:

דומה שפרשת המשט לעזה דרדרה את יחסי ישראל-טורקיה לשפל חדש, אולם גם בלא הפרשה האחרונה, אנו עדים להדרדרות עקבית ביחסים בין שתי המדינות בשלוש השנים האחרונות. האם מדובר בשינוי מודע של מדיניות טורקיה כלפי ישראל?

"אכן כן. טורקיה מצויה בעיצומה של מהפכה שקטה שכוללת שינוי ארוך-טווח של הפוליטיקה, האידאולוגיה והאוריינטציה שלה, וישראל נפגעת מגלי ההדף שלו. מדובר בתהליך שהחל טיפין-טיפין עם עליית מפלגת הצדק והפיתוח (AKP) לשלטון ב-2002, ולאחר שמפלגת הצדק והפיתוח זכתה בשנית בבחירות (ב-2007 – ת.ר.), הביטחון העצמי של ממשלת ארדואן גבר והממשלה האיצה את המדיניות שנקטה בהתחלה באופן זהיר למדי.

כיום כבר אי אפשר להעלים  את הדברים ויש לומר בגלוי שמתרחשים בטורקיה תהליכי איסלמיזציה איטיים ומעמיקים, ובמקביל לאיסלמיזציה מתקיים תהליך של שינוי האסטרטגיה, סדרי העדיפויות והאינטרסים של טורקיה תחת הAKP – תוך שטורקיה מפתחת דוקטרינה מדינית חדשה, המכוונת להפוך את טורקיה לכוח אזורי המעורב ומשפיע על התרחשויות אזוריות ואף עולמיות, כאשר ישראל הופכת אט-אט לגורם שמהווה, כלפי טורקיה, יותר נטל מנכס. "

ארדואן. (צילום: World Economic Forum)
ר"מ טורקיה ארדואן. (צילום: World Economic Forum)

האם צריך לראות את המשבר ביחסים ישראל טורקיה והניסיון הטורקי למעורבות אינטנסיבית בסכסוך כחלק משאיפה להוות גורם משמעותי בזירה האיזורית?

"כן, בהחלט. אחת הסיבות לראשית המשבר בינינו לבין טורקיה, וכאן צריך להוסיף שאנחנו מאוד עזרנו לטורקיה בשגיאות הרבות שעשינו – הייתה מלחמת עופרת יצוקה והעובדה שבעיצומו של תהליך תיווך טורקי בינינו לבין הסורים אנחנו פרשנו ויצאנו למלחמה מבלי שיידענו את הטורקים על כך, ולא רק שלא ידענו את הטורקים, אלא שאת מצרים יידענו, בעוד שאנחנו לכאורה רואים בטורקיה בעלת ברית אסטרטגית. כך שאם היה צריך לספק  תחמושת לארדואן – זו בהחלט הייתה תחמושת חזקה דיה  כדי שיוכל להפנות לישראל עורף."

בעבר שימשו הקשרים בין ישראל לטורקיה כהוכחה של טורקיה כלפי גורמים שונים בעולם המערבי – ובייחוד כלפי ארה"ב, למערביותה של טורקיה. הם ניתן לומר שטורקיה החליטה להתרחק מארה"ב?

"בהחלט. מדובר בהתרחקות איטית שראשיתה עם עליית הAKP לשלטון כאשר טורקיה לא התירה לארצות-הברית להשתמש באדמתה כדי לצאת למלחמה בעיראק. זה למעשה היווה את ראשית השינוי ביחס של טורקיה לארה"ב, וככל שעבר הזמן הרגישה טורקיה צורך להשתחרר ממה שהיא ראתה כאפוטרופסות אמריקאית או כאוריינטציה מערבית מובהקת מידי, לטובת עמדה מערבית פחות, שהיא רואה כמאוזנת יותר.

הנשיא ברק אובאמה. הביקור בטורקיה לא הועיל (צילום: jmtimages)

כדי להווכח בממשות השינוי, ניתן להצביע על העובדה שבניגוד למצופה, הכתף הקרה שזוכה לה טורקיה מהאיחוד האירופי, לא גרמה לטורקיה להתקרב לארה"ב. כמו כן, משאלי דעת הקהל מראים באופן עקבי מצב עגום בתפיסת הטורקים את האמריקאים, ודומה שהמאמצים של הנשיא אובאמה, כגון הביקור בטורקיה והפנייה לעולם המוסלמי – לא הועילו באופן משמעותי.

חשוב להדגיש, עם זאת, שחוסר האהדה בטורקיה כלפי ארה"ב ואירופה אינו נובע רק מאיסלמיזציה, אלא גם מלאומנות גוברת בטורקיה, שאינה קשורה דווקא בדת.

מפלגת הצדק והפיתוח, כאמור, מחוללת שינוי עמוק במדיניות החוץ הטורקית. שר החוץ הטורקי, פרופ' אהמט דבוטולו, הציג בספריו דוקטרינה חדשה למדיניות חוץ אשר במרכזה תפיסת ה"עומק האסטרטגי". בתקשורת הטורקית מדיניות החוץ החדשה תוארה כ"ניאו-עות'מאניזם". כיצד תתארי את מדיניות החוץ הטורקית החדשה?

שר החוץ הטורקי, פרופ' אהמט דבוטולו. מהוגי מדיניות החוץ החדשה של טורקיה (צילום: Michael Gross )

"זו מדיניות ששואפת להפוך את טורקיה לגורם המעורב בזירות השונות ושולח זורעות לכל העולם, כולל לאפריקה, כאשר הכוונה היא שטורקיה תנווט את האיזור שלנו ותהפוך לשחקן מרכזי בזירה העולמית, וזאת בניגוד למדיניות החוץ הטורקית הכמאליסטית, אשר הייתה זהירה בהרבה ונטולת יומרות כה גדולות.

כחלק מהמהלך של הפיכת טורקיה לשחקן מרכזי ועצמאי בזירה הבינלאומית, טורקיה מצאה לנכון להחליף את הבלעדיות שבאוריינטציה המערבית שלה, לטובת גישה שהיא ראתה כמאוזנת יותר. כך, במקביל להדרדרות היחסים עם ישראל ונקיטת עמדה עצמאית יותר כלפי ארה"ב, היא הלכה וחיזקה את קשריה עם מדינות המזרח התיכון השונות ובראשן אויבותיה המושבעות של ישראל : סוריה ואיראן. יתירה מזאת היא אף הזמינה את שליט סודאן – באשיר, המואשם ברצח עם בחבל דרפור, לביקור במדינה."

למי שמכיר את ההיסטוריה המודרנית של טורקיה, החיבור בין טורקיה לאיראן נראה מפתיע – כאשר טורקיה הייתה נתונה תחת שלטון של מפלגות כמאליסטיות איראן נתפסה בעיני טורקיה כתשליל המוחלט שלה עצמה – רפובליקה אסלאמית ריאקציונרית לעומת רפובליקה מערבית וחילונית –

"נכון."

– כיצד תסבירי, אם כן, את היחסים ההדוקים הנרקמים כיום בין טורקיה לבין איראן?

"אין לשכוח שגם אם לא נגדיר את מפלגת הצדק והפיתוח כמפלגה איסלאמיסטית, היא בהחלט מפלגה אסלאמית, על כל המשתמע מכך.

ברור שמי שמוביל את הכיוון הזה הוא ארדואן, אולם נשאלת השאלה עד כמה זה מקיף את כלל החברה, את האליטות, את הצבא. כלל וכלל לא ברור שהציבור הטורקי בכללותו נוטה לאיסלאמיזם נוסח ארדואן. אני לא בטוחה שכל החברה הטורקית עברה איסלאמיזציה עד כדי כך שהיא תרגיש בנוח עם משטר איסלאמיסטי שמדכא את הנשים, שדיכא בכוח אלים את מחאות הסטודנטים ושפוגע בחופש הדיבור וההתארגנות. לכן הייתי נזהרת מלהגיד שטורקיה מתקרבת לאיראן, והייתי אומרת שארדואן ומפלגת הצדק והפיתוח מתקרבים לאיראן."

רבים בישראל לא יודעים זאת, אולם בשבועות האחרונים נפל דבר בפוליטיקה הטורקית – דניז בייקאל, היו"ר הנצחי של מפלגת העם הרפובליקנית (CHP), התפטר בעקבות שערוריית מין שפורסמה בעיתונות הטורקית והוחלף ביו"ר חדש – כמאל קיליצ'דרואלו. מה לדעתך יהיו התוצאות של חילופי המנהיגות בשמאל החילוני?

" רבים ראו בבאייקל גורם מעכב ולא-חיובי, אשר פגע בהצלחה האלקטורלית של מפלגת העם הרפובליקנית, ולפיכך הסתלקותו נתפסת ע"י רבים כדבר חיובי.

אף על פי שבאייקל שלט ביד ברזל במפלגתו הוא לא זכה לאהדה ציבורית רבה, וחלקים מהציבור הליברלי בטורקיה העדיפו את ארדואן, שנתפס כרפורמטור, על פני באייקל, שנתפס כמייצג הממסד האנכרוניסטי של טורקיה וכתומך במעורבות הצבא בפוליטיקה.

כמאל קיליצ'דרולו. זוכה לאהדה תקשורתית.

היו"ר החדש, כמאל קיליצ'דרואלו, זוכה לאהדה ציבורית רבה, וייתכן שלאור האכזבה שרבים חשים לאחר שתי קדנציות של ממשלת ארדואן יצליח קיליצ'דרואלו לגבור על ארדואן או לכל הפחות לזכות בתמיכה רחבה מספיק כדי שיוכל להגביל את כוחה של מפלגת הצדק והפיתוח בפרלמנט.

האתגר שעומד בפניו איננו אישי – אלא רעיוני: הכמאליזם נראה  ע"י רבים כתפיסת עולם מיושנת, ולפיכך יש בחברה הטורקית מי שרואים צורך בכמאליזם חדש – ניאו-כמאליזם, אם תרצה, שיקח בחשבון את השינויים שהתרחשו בטורקיה. "

למשל?

"למשל בנושא המיעוטים, ובייחוד, כמובן, הכורדים, והזהות הלאומית הטורקית. העמדה הכמאליסטית המסורתית לא הכירה בזהויות הלאומיות השונות בטורקיה, אלא ראתה בכל מי שברשותו אזרחות טורקית כטורקי, ותבעה ממנו לראות את עצמו ככזה.

כמאליזם חדש יתמוך בזהותה ובאופייה החילוני של המדינה, אולם ייתן מקום למיעוטים."

הזכרת מקודם את האיסלאמיזציה של טורקיה. תוכלי לתאר את תהליכי האיסלאמיזציה המתרחשים בטורקיה?

"במישור הפוליטי, מפלגת הצדק והפיתוח מצליחה להכניס את אנשיה למוסדות שלטוניים שונים – לבירוקרטיה, לשירות החוץ, ואפילו לבתי המשפט ולצבא. גם במישור החברתי אנחנו רואים איסלאמיזציה, אולם חשוב להדגיש שבניגוד לאיראן, בטורקיה התהליך הוא איטי  ושקט הרבה יותר, ומכאן גם שקשה יותר להתגונן מפניו ישירות.

אולם, כדאי לציין שלגבי מפלגת הצדק והפיתוח ישנה מורכבות, שכן במקביל לתהליכים הללו שהיא מובילה, היא גם הובילה מספר רפורמות חיוביות וכן ניסתה לפתור בדרכי שלום את הבעיה הכורדית.

כמו כן, ושוב, בניגוד לאיראן – בטורקיה יש גרעין חזק של חברה אזרחית שעודנו נלחם על חילוניותה של המדינה.

ובאשר לשאלת השאלות – האם ואיפה תיעצר האיסלאמיזציה – זאת נוכל אולי לדעת בבחירות הבאות, אם נחזה בהתחזקות של מפלגת העם הרפובליקנית ואם זו האחרונה תכול לעמוד במשימה"

לסיום, ביני לבין עצמי עולה בי התהייה שמא יותר משארדואן מוביל איסלמיזציה של החברה הטורקית, הוא פשוט מביא לידי ביטוי תהליכים חברתיים שכבר קרו בחברה הטורקית, אלא שמנגנוני ההגנה הכמאליסטיות הצליחו לבלום אותם מלבוא לידי ביטוי פוליטי

"זה נכון, אלא שאלה תהליכים שארדואן נתן להם תאוצה גדולה מאוד. וכך נוצר מעגל סגור של חברה שתומכת בחיזוק כוחה של הדת בחיי היום יום לבין שלטון שמעודד אותו ללכת בדרך הזו וחוזר חלילה. "

רוצים לקבל הודעה בדוא”ל בכל פעם שהבלוג מתעדכן? לחצו כאן
מודעות פרסומת

5 מחשבות על “המהפכה השקטה של טורקיה – ראיון עם פרופ' עפרה בנג'ו

  1. הדברים שאותם מסבירה פרופ' בנג'ו מבהירים את השינוי שעובר על טורקיה תחת מפלגת הצדק והפיתוח. הנטיה של ארדוגן ליצירת ציר חדש סביב טורקיה הבנוי על המדיניות המוסלמיות כולל אלו שהיו בברה"מ לשעבר מדינות ערב ואירן ברורה והצורך שלו לנגח את ישראל כדי לבנות את המעמד החדש הזה ברור גם הוא. דומני שהיא נכון לשים את השינוי הזה ואת האסלאמיזציה של החברה הטורקית בעוד שני מעגלי הקשר חשובים – האחד העליה של המעמד הבינוני החדש בטורקיה על רקע הפריחה הכלכלית של השנים האחרונות. השני – הנסיגה של שני הגושים – הסובייטי והאמריקאי בעולם והחלל הריק שלתוכו נכנסת טורקיה. הייתי מוסיף גם שהניסיון של מפלגת הצדק והפיתוח להנות מכל העולמות – לדבר נגד ארה"ב וישראל אבל להשאר קשור בטבור לגלובליזציה הקפיטליסטית – היא עקב האכילס של המפלגה האיסלמית. בחודשים האחרונים ישנה מחאה חברתית חזקה ומשמעותית שיכולה להסביר את הירידה בפופולריות של ארדוגן. שביתת השבת של עובדי חברת טקל לטבק ואלכוהול – חברה ממשלתית שהפרטתה הביאה לפיטורי אלפים – נמשכה בליבה של אנקרה הבירה יותר מחצי שנה בתוך החורף הטורקי ויצרה גלי הדף פוליטייים חשובים מול ארדוגן שנשאר אדיש.

  2. תודה רבה, אסף, על הדברים הנכונים והחשובים – חייבים להזכיר את קריסת הגוש הסובייטי והיחלשות ההגמוניה האמריקאית כדי להבין את המצב הבינלאומי בו אנו מצויים ושבתוכו טורקיה פועלת. דומני שהדברים לא הוזכרו רק משום שנתפסו כידועים-מראש. לעניין טקל, דומני שהסיפור הוא לא במימדים שאתה מייחס לו.

    (והערה קטנונית: אין כותבים ארדוגן אלא ארדואן. אמנם בכלי תקשורת רבים באנגלית מאייתים את שמו של ארדואן Erdogan, אולם השם הוא למעשה Erdoğan, והאות ğ בטורקית היא מעין אות ניקוד.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s