שמאל ישן, שם חדש

עם ייצוג פרלמנטרי של 15 מנדטים, ועם תחזית לייצוג נמוך יותר בבחירות הקרובות, השמאל הישראלי מצוי במשבר הקשה ביותר בתולדותיו. המחנה הפוליטי שבראשית ימי המדינה שלט בה ללא עוררין נמצא על סף התהום – וממשיך בדיוק באותה ההתנהלות שהוליכה אותו עד הלום.

מצנע. (צילום: שמואל מאירי)
מצנע. (צילום: שמואל מאירי)

כך יש לפרש את כוונותיהם של גורמים ממרצ מחד, וממפלגת העבודה מאידך, להמליך על אחת מהמפלגות את עמרם מצנע, וכך גם יש לפרש את התמודדותם של ברוורמן והרצוג בעבודה, שאין בהם או במועמדותם שום חידוש ושום שינוי מהתנהלותו הכושלת של השמאל. כולם "ראויים" ואילו איש מהם אינו יכול לספק את הסחורה, שכן הם ממשיכים לפנות אל הקהלים המסורתיים של השמאל בישראל – שנטשו אותו, במקום אל הקהלים שהשמאל נטש – בני המעמדות הנשחקים והמוחלשים – בין אם כיפה לראשם, בין אם הם גרים בפריפריה ובין אם הם דוברי רוסית, ערבית או אמהרית.

מוקדם להתנבא, אולם כרגע התנהלותן של מפלגות השמאל יוצרת את הרושם שאין בהן לא מהתעוזה ולא מהיושרה הדרושות כדי לחולל את שינויי העומק להם הן זקוקות.

לבני וכבל. מעבר לקדימה - טעות היסטורית (צילום: איציק אדרי)
לבני וכבל. מעבר לקדימה - טעות היסטורית (צילום: איציק אדרי)

במקביל לתהליכים אלה, נתבשרנו לאחרונה על מאות מצעירי העבודה שהתפקדו באופן מאורגן לקדימה, וכן שמועות מרמזות על מעבר אפשרי של איתן כבל ועמיר פרץ לקדימה. לאור אחיזת החנק של גורמים כברק, שמחון, עיני ופואד במפלגת העבודה קשה שלא להבין את אלה הרוצים לפרוש ממנה – לא מדובר באופורטוניזם, אלא ביצר הישרדות פוליטי בריא. אלא שהפורשים מהעבודה – הן בפועל והן בכוח – עושים ויעשו טעות היסטורית בהצטרפות לקדימה, שאין בינה לבין שמאל דבר, פרט לעובדה שאלה שבעבר הצביעו באופן שבטי למפלגות השמאל, מעבירים את הצבעתם השבטית לקדימה. מכאן שמעבר של כוחות שמאל אל קדימה יהא משום הנצחת האופי והדפוסים השבטיים של השמאל הישראלי, שהם שמלכתחילה הובילו אותו למצבו הנוכחי. זהו אותו שמאל ישן, עם שם חדש. כך לא בונים שמאל.

תחת זאת יש לדרוש מהשמאל – ממנהיגיו, מהפורשים, מהנשארים, מהמפלגות ומהפעילים – להעז. להעז לשבור את הקווים המגדירים את החלוקה הפוליטית בישראל, להעז לפנות אל אותם קהלים שהשמאל לא פונה אליהם, ולהעז ולעשות את השינויים העצמיים הנדרשים.

(פורסם במקור ב-'יסו"ד')

רוצים לקבל הודעה בדוא”ל בכל פעם שהבלוג מתעדכן? לחצו כאן
מודעות פרסומת

8 מחשבות על “שמאל ישן, שם חדש

  1. כמו שכמה מאתנו אומרים כבר שנים, צריכה לקום מפלגת שמאל חדשה, אמיתית. כשמרצ הכריזה על הקמת "התנועה החדשה" אני באופן אישי מאד קיוויתי שזה יהיה הדבר, ותוך זמן קצר התאכזבתי כשגיליתי ששום דבר לא השתנה.

    אני מאד מקווה, גם היום, שמרצ תתאושש ותהפוך לכוח משמעותי ושחד"ש תוסיף להתחזק. למרבה הצער, שתי אלה לא הצליחו ולא מצליחות גם עכשיו לפנות לרוב הקהלים הטבעיים שלהן.

    מצביעי שמאל פוטנציאליים הרי לא חסרים כאן – כל מי שמתחת לקו העוני, בתור התחלה, כולל החרדים. רוב העצמאים וכל מי שסתם נדפק עד העצם על-ידי הבנקים, רשויות המס או חברות הביטוח, וירד לו האסימון איך הדברים עובדים כאן. כל מי שפונה מביתו, נשללה לו הקיצבה, עוקל לו חשבון הבנק, או סתם נמאס לו מהשחיתות הבלתי נתפסת שנמצאת בכל מקום, האלימות, המחדלים, חרחור השנאה.

  2. כמו תמיד חביבי, צודק במיליון אחוז.
    לצערי הרב נראה שכבל ופרץ עלולים מאוד לאכזב ולהצטרף אל שורותיה של לבני.
    אני חושב שהמעשה הנכון כרגע וכמו כן גם המחייב, הוא מעשה של פנייה מצד המחנה הסוציאל-דמוקרטי המתגבש אל חברי הכנסת הנ"ל וחברים ופעילים נוספים על מנת ליצור פלטפורמה חדשה שתוכל להכיל תחת כנפיה את כל אותם המגזרים אשר מטבעם צריכים למצוא את מקומם איתנו.

  3. היי תומר,

    כמה הערות:

    15- בדיוק או 15 בערך?
    לא הבנתי אם חד"ש כלולה או לא 🙂

    – לגבי הפנייה לקהלים וכו', הבה נזכור את רן כהן, מזרחי ואף קולונל, שנישא על כפיים בזכות העברת חוק הדיור הציבורי. מנדטים זה לא הביא. מה שהייתי שמח לדון בו הוא הטענה שבלי לחץ חיצוני, כמו זה של תנועת החרם העולמית (יש גם קבוצה ישראלית), דפוסי ההצבעה השבטיים (אך לא בלתי אינטרסנטיים) לימין של השכבות הפחות מבוססות לא ישתנו, וגם לא דפוסי ההצבעה האינטרסנטיים (אך לא בלתי שבטיים) למרכז הלאומני של השכבות המבוססות, שמרוויחות מהכיבוש ומהאפרטהייד.

    – ברוורמן והרצוג אפילו לא "ראויים" (במרכאות). מדובר באנשים חסרי חוט שדרה פוליטי ואף מוסרי, והרזומה הפוליטי שלהם מעיד.

    לילה טוב

  4. ומשהו ששכחתי להוסיף ולבקש התייחסות אליו:

    תומר, האם אתה (וגם אני) לא מהווים איום אידאולוגי על חלק מאוכלוסיות הפריפריה, למרות תמיכתנו במדינת רווחה ובחלוקה שוויונית יותר של ההכנסות?

    אני מניח שאתה לא מתכוון להתקפל בסוגיות יסוד כמו נישואין אזרחיים, ופתיחת אולמות תרבות בשבתות. וחלק מאוכלוסיות הפריפריה גם לא מעוניינות כמונו וכמוך באזרוח המתחייב של לא מעט זרים (כלומר, גויים) בישראל.

    וגם פינוי התנחלויות יזרוק כמה מאות אלפי ישראלים לתנאי חיים טובים פחות. לא מדובר רק בדפוסי ההצבעה שלהם, אלא גם בדפוסי ההצבעה של קרוביהם.

  5. לתומר.
    אתה צודק במאה אחוז. זו גם תזה וותיקה שלי, כפי שאתה יודע. אבל השאלה הגדולה היא כיצד מגיעים אל המעמדות הנמוכים, או השכבות העממיות שתומכות כיום בימין. בזמנו שלום עכשיו דיברה על "כסף לשכונות ולא להתנחלויות". זה לא עבד כי הפטרנליזם והציפיה לרווח אלקטוראלי היו ברורוים. הבעיה הרבה יותר עמוקה והתייחסתי אליה בספרי "תיקון כולל לישראל". אני עובד עכשיו על מאמר נוסף ומנסה לפתח שם את הגישה שלי, שבמשפט אחד ניתן להגדירה כהתקרבות דרך הזהות, ולא רק דרך האינטרס החומרי.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s