מכתב פתוח לצעירי וצעירות מפלגת העבודה

שלום,

 אני כותב לכם/ן משום שלמרות השונות בשייכותנו המפלגתית – חבריי ואני מצעירי מרצ, ואתם מהמשמרת הצעירה של העבודה, שתי תנועותינו יונקות מהמעיין הרעיוני של הציונות הסוציאליסטית ולא פעם מצאנו את עצמנו שכם אל שכם במאבקים חברתיים ופוליטיים.

איתן כבל (צילום: גלית לובצקי)
איתן כבל (צילום: גלית לובצקי)

 כסוציאל-דמוקרטים, דומני שאנו חולקים את ההבנה של חשיבותם של איגודי עובדים בכלל ושל ההסתדרות בפרט – לכלכלה, לחברה ולפוליטיקה הישראלית.

ברמת הפרט, האיגוד המקצועי הוא המשענת של העובד – המקנה לו מידת מה של בטחון והגנה בשוק תעסוקה קניבלי וחסר רחמים בו עבור יותר ויותר עובדים שכר המינימום הוא גם שכר המקסימום. ברמת מקום העבודה, נציגות נבחרת לעובדים הנה המשך ישיר של התפיסה הדמוקרטית של מתן ייצוג, משום שדמוקרטיה לא נעצרת בכניסה למקום העבודה. ברמה החברתית – איגוד עובדים, קל וחומר ככל שהוא גדול וחזק יותר, הנו בית לעובדים, שפעמים רבות הנו היחיד שמצליח לחצות גבולות אתניים, דתיים עדתיים וכדומה, לטובת חשיבה ופעולה סולידרית. כלכלית – איגודי עובדים גדולים הם שחקן מרכזי במשק, פעם אחת משום כוחם הצרכני ופעם אחת משום שהם אלו שמפעילים ומתפעלים את גלגלי השיניים של המכונה הכלכלית. פוליטית – איגודי העובדים הם התשתית והבסיס לתנועות ומפלגות סוציאל-דמוקרטיות ברחבי העולם, ופעמים רבות הם המנוע של מפלגות אלה.

 אלא שמרחק רב בין מצב הדברים שתואר עתה לבין ההסתדרות תחת עופר עיני: עובדים וועדים חיים בפחד וחווים השתקה – לא רק מצד המעסיקים אלא גם מצד האיגוד, ההסתדרות הייתה שותפה פעילה של הממשלה ושל מעסיקים ביצירת שוק עבודה פיאודלי של 'דור א', 'דור ב", עובדי קבלן, שכירים שמוגדים כפרילנסים ושאר שיטות העסקה נצלניות, וכן הפקירה את האינטרס הציבורי בכך שהסכימה להפרטות – כל עוד ניתן לדור העובדים הנוכחי פיצוי מספיק. פוליטית – במקום שתייצר ההסתדרות את האלטרנטיבה לממשלה, היה זה יושב-ראש ההסתדרות שאיפשר את הקמתה – באמצעות עסקה החבילה במשק שאיפשרה את כניסת מפלגת העבודה בראשות ברק, וכשהשתמש בכוח הפוליטי של המנגנון ההסתדרותי במפלגה כדי להשאיר אותה שם, עד להקמת מפלגת העצמאות.

 במצב זה, החלטתה של מפלגת העבודה לתמוך מחדש במועמדותו של עופר עיני מבישה, ושום עסקה פוליטית בין יו"ר המפלגה ויו"ר ההסתדרות לא תוכל להצדיק אותה. יתרה מזאת, בעוד כשנה וחצי, אם לא קודם לכן, נעמוד כולנו בצמתים ומחוץ לקלפיות וננסה לשכנע את הציבור להציב חלופה לנתניהו. מי שלא מבין שהדרך להחלפת נתניהו עוברת בהחלפת ההנהגה הנוכחית של ההסתדרות טומן את ראשו בחול.

 לנו, כצעירי מפלגות, אחריות מיוחדת כלפי מפלגותינו, לראות את טובתן כשהן אינן רואות זאת. הריחוק שלנו מהסיאוב ומהשררה מאפשרים לנו לראות נכוחה. זהו המקום של פעילות ופעילי מפלגה צעירים לנקוט בעמדה ערכית ואידאולוגית, ולתמוך בסיעת הבית החברתי בראשות איתן כבל להסתדרות, ובתמי זנדברג לראשות נעמת

בברכה,

תומר רזניק,

יו"ר צעירי מרצ

(פורסם במקור ב"עבודה שחורה")

רוצים לקבל הודעה בדוא”ל בכל פעם שהבלוג מתעדכן? לחצו כאן
מודעות פרסומת

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s