מכתב פתוח לצעירי וצעירות מפלגת העבודה

שלום,

 אני כותב לכם/ן משום שלמרות השונות בשייכותנו המפלגתית – חבריי ואני מצעירי מרצ, ואתם מהמשמרת הצעירה של העבודה, שתי תנועותינו יונקות מהמעיין הרעיוני של הציונות הסוציאליסטית ולא פעם מצאנו את עצמנו שכם אל שכם במאבקים חברתיים ופוליטיים.

איתן כבל (צילום: גלית לובצקי)
איתן כבל (צילום: גלית לובצקי)

 כסוציאל-דמוקרטים, דומני שאנו חולקים את ההבנה של חשיבותם של איגודי עובדים בכלל ושל ההסתדרות בפרט – לכלכלה, לחברה ולפוליטיקה הישראלית.

ברמת הפרט, האיגוד המקצועי הוא המשענת של העובד – המקנה לו מידת מה של בטחון והגנה בשוק תעסוקה קניבלי וחסר רחמים בו עבור יותר ויותר עובדים שכר המינימום הוא גם שכר המקסימום. ברמת מקום העבודה, נציגות נבחרת לעובדים הנה המשך ישיר של התפיסה הדמוקרטית של מתן ייצוג, משום שדמוקרטיה לא נעצרת בכניסה למקום העבודה. ברמה החברתית – איגוד עובדים, קל וחומר ככל שהוא גדול וחזק יותר, הנו בית לעובדים, שפעמים רבות הנו היחיד שמצליח לחצות גבולות אתניים, דתיים עדתיים וכדומה, לטובת חשיבה ופעולה סולידרית. כלכלית – איגודי עובדים גדולים הם שחקן מרכזי במשק, פעם אחת משום כוחם הצרכני ופעם אחת משום שהם אלו שמפעילים ומתפעלים את גלגלי השיניים של המכונה הכלכלית. פוליטית – איגודי העובדים הם התשתית והבסיס לתנועות ומפלגות סוציאל-דמוקרטיות ברחבי העולם, ופעמים רבות הם המנוע של מפלגות אלה.

 אלא שמרחק רב בין מצב הדברים שתואר עתה לבין ההסתדרות תחת עופר עיני: עובדים וועדים חיים בפחד וחווים השתקה – לא רק מצד המעסיקים אלא גם מצד האיגוד, ההסתדרות הייתה שותפה פעילה של הממשלה ושל מעסיקים ביצירת שוק עבודה פיאודלי של 'דור א', 'דור ב", עובדי קבלן, שכירים שמוגדים כפרילנסים ושאר שיטות העסקה נצלניות, וכן הפקירה את האינטרס הציבורי בכך שהסכימה להפרטות – כל עוד ניתן לדור העובדים הנוכחי פיצוי מספיק. פוליטית – במקום שתייצר ההסתדרות את האלטרנטיבה לממשלה, היה זה יושב-ראש ההסתדרות שאיפשר את הקמתה – באמצעות עסקה החבילה במשק שאיפשרה את כניסת מפלגת העבודה בראשות ברק, וכשהשתמש בכוח הפוליטי של המנגנון ההסתדרותי במפלגה כדי להשאיר אותה שם, עד להקמת מפלגת העצמאות.

 במצב זה, החלטתה של מפלגת העבודה לתמוך מחדש במועמדותו של עופר עיני מבישה, ושום עסקה פוליטית בין יו"ר המפלגה ויו"ר ההסתדרות לא תוכל להצדיק אותה. יתרה מזאת, בעוד כשנה וחצי, אם לא קודם לכן, נעמוד כולנו בצמתים ומחוץ לקלפיות וננסה לשכנע את הציבור להציב חלופה לנתניהו. מי שלא מבין שהדרך להחלפת נתניהו עוברת בהחלפת ההנהגה הנוכחית של ההסתדרות טומן את ראשו בחול.

 לנו, כצעירי מפלגות, אחריות מיוחדת כלפי מפלגותינו, לראות את טובתן כשהן אינן רואות זאת. הריחוק שלנו מהסיאוב ומהשררה מאפשרים לנו לראות נכוחה. זהו המקום של פעילות ופעילי מפלגה צעירים לנקוט בעמדה ערכית ואידאולוגית, ולתמוך בסיעת הבית החברתי בראשות איתן כבל להסתדרות, ובתמי זנדברג לראשות נעמת

בברכה,

תומר רזניק,

יו"ר צעירי מרצ

(פורסם במקור ב"עבודה שחורה")

רוצים לקבל הודעה בדוא”ל בכל פעם שהבלוג מתעדכן? לחצו כאן

הרהורים בעקבות הפרסום בעיתונות השבדית

העיתוי הוא הכל. אפילו עם תקשורת (וממשלה, יש לומר) היסטרית כמו שלנו, המימדים שאליה צמחה "הפרשה השבדית"  – שתחילתה בפרסום בעיתון השבדי " אפטונבלדט" הטוען כי חיילי צה"ל סחרו באיברים של פלסטינים חורגים מגבולות הטעם הטוב. ההסבר להיסטריה האמיתית והמדומה טמון בלוח השנה – אנו נמצאים בעיצומה של "עונת המלפפונים" – להמשיך לקרוא "הרהורים בעקבות הפרסום בעיתונות השבדית"

דמוקרטיה משולחת רסן

הפרלמנט הבריטי, הקיים במתכונות שונות מהמאה ה-14, משופע מסורות שונות ומשונות המתכתבים עם היסטוריה של מנהגים מימי הביניים ועד לתקופה הויקטוריאנית, עם מאבק על עצמאות אל מול הכתר, עם אימפריה בה השמש לעולם לא שוקעת, עם אריסטוקרטיה ומעמדיות נוקשה, עם מהפכה תעשייתית, שתי מלחמות עולם וכו' – כאשר חברי פרלמנט רוצים להביע תמיכה או התנגדות לדברי הנואם, הם קוראים, באנגלית ארכאית, "Aye" או "No" ולעיתים נעמדים במקומם (גם חלק מההצבעות נעשות בדרך זו) וכאשר חבר פרלמנט פונה למשנהו הוא יפנה אליו (בגוף שלישי כמובן) לפי מחוז הבחירה אליו הוא שייך. בנוסף, בטקס השנתי של פתיחת המושב של בית הנבחרים, בטרם נאומה השנתי של המלכה ("נאום הכס"), "הג'נטלמן נושא המוט השחור" ניגש לבית הנבחרים כדי לקרוא לחבריו לבוא אל בית הלורדים ולשמוע את נאומה של המלכה, או אז טורקים בפניו חברי בית הנבחרים את דלתות הבית, ורק לאחר לאחר שמקיש נושא המוט השחור על דלת בית הנחברים 3 נקישות נפתחות בפניו דלתות הבית והוא מזמן את חברי בית הנבבחרים לשמוע את נאום הכס (וכל זאת כדי לסמל את עליונות הנבחרים על המלך). להמשיך לקרוא "דמוקרטיה משולחת רסן"

המשחק הכפול של שלי יחימוביץ'

היא פרלמנטרית מעולה, היא אשפית תקשורת, היא אומרת את כל הדברים הנכונים, אולם היא משחקת משחק כפול. להמשיך לקרוא "המשחק הכפול של שלי יחימוביץ'"

כמה מילים על הבחירות הקרבות (פטור בלא כלום אי-אפשר)

(למרות שאמרתי מראש שבימים אלה אתקשה לעדכן את הבלוג באופן תדיר אם בכלל, הייתה לנו מלחמה בדרום ובעוד כעשרה ימים יש בחירות – ופטור בלא כלום אי-אפשר.)

הבחירות האלה, כך חשבו רבים ובהם אני, יסובו סביב השאלות הגדולות של חלוקת העושר הלאומי ואופן ההתערבות בכלכלה (שכן גם מה שמכונה 'אי-התערבות ממשלתית בכלכלה' היא התערבות לעילא ולעילא, מבחינת בחירה מודעת שלא לעשות), סימן להתפתחות והתבגרות בשיח הפוליטי הישראלי. והנה בא לו המבצע בדרום והשיח החברתי נוצק תחת עפרת, ללמדנו, או אולי יותר נכון – להזכיר לנו, שלבני האדם, ומשום מה ביייחוד לאלה החיים במזרח התיכון, יש נטייה מעצבנת במיוחד שלא לנהוג לפי תחזיות ותיאוריות שונות – ושוב חזרנו לשיח בטחוני שמכתיב כבר שנים את השיח הפוליטי הישראלי, כשברקע מהדהדים הדי המבצע האחרון בעזה והסחף הלאומני שהביא עמו. להמשיך לקרוא "כמה מילים על הבחירות הקרבות (פטור בלא כלום אי-אפשר)"