כמה מילים על הבחירות הקרבות (פטור בלא כלום אי-אפשר)

(למרות שאמרתי מראש שבימים אלה אתקשה לעדכן את הבלוג באופן תדיר אם בכלל, הייתה לנו מלחמה בדרום ובעוד כעשרה ימים יש בחירות – ופטור בלא כלום אי-אפשר.)

הבחירות האלה, כך חשבו רבים ובהם אני, יסובו סביב השאלות הגדולות של חלוקת העושר הלאומי ואופן ההתערבות בכלכלה (שכן גם מה שמכונה 'אי-התערבות ממשלתית בכלכלה' היא התערבות לעילא ולעילא, מבחינת בחירה מודעת שלא לעשות), סימן להתפתחות והתבגרות בשיח הפוליטי הישראלי. והנה בא לו המבצע בדרום והשיח החברתי נוצק תחת עפרת, ללמדנו, או אולי יותר נכון – להזכיר לנו, שלבני האדם, ומשום מה ביייחוד לאלה החיים במזרח התיכון, יש נטייה מעצבנת במיוחד שלא לנהוג לפי תחזיות ותיאוריות שונות – ושוב חזרנו לשיח בטחוני שמכתיב כבר שנים את השיח הפוליטי הישראלי, כשברקע מהדהדים הדי המבצע האחרון בעזה והסחף הלאומני שהביא עמו. להמשיך לקרוא "כמה מילים על הבחירות הקרבות (פטור בלא כלום אי-אפשר)"

שתי הערות

1. לשבור לבנדיטים את העצמות: כלי התקשורת דיווחו על האספסוף הלאומני הזועם אשר צעד אתמול אחה"צ לג'בל מוכבר במזרח ירושלים במטרה להרוס את ביתו של המחבל שביצע את הפיגוע בישיבת "מרכז הרב", ואלי אף ליותר מכך. הנה, אחרי זמן רב הפונדמנטליזם הפוליקיסטי בישראל שוב זוקף ראשו ומנסה לפגוע בחפים מפשע. אך מה לנו כי נלין? פעילי הימין בסה"כ ניסו לבצע את שרצו לעשות שרים בממשלה.

ישעיהו לייבוביץ', מי שהקדיש חלק נכבד מפעילותו הציבורית-פוליטית להתראה מפני סכנת הפאשיזם ולמאבק בסכנת הפאשיזם הישראלי, הציג את הדרך שבה יש להגיב – "לשבור לבנדיטים את העצמות".

2. אי-התערבות במשק: הקפיטליסטים מטיפים השכם והערב ל-"שוק חופשי" ללא התערבות המדינה במשק, "כוחות השוק" ידאגו לכל (מזכיר לכם משהו?). אבל כמובן שלטעון שכך הדבר יהא זה מגוכח, המדינה מתערבת גם מתערבת במשק, מבלי שאיש פוצה פה.

השאלה היא, אם כן, את מי משרתת המדינה כשהיא מתערבת או לא מתערבת במשק. כשהמדינה דואגת לזכויות העובדים, לאיגודי העובדים, למיסוי (או בקיצור – לחברה בכללה), מדובר ב-"התערבות במשק" (על שלל הקונוטציות השליליות הטמונות במילה "התערבות"), ואילו כאשר המדינה מצילה את הקפיטליזם מפני עצמו, מדובר ב-"תיקון כשלי שוק".

*הערה מנהלתית: התווספה האופציה לקבלת עדכונים במייל כשהבלוג מתעדכן, לנוחיותכם.