משחק כפול 2 – תגובה לטל וולפסון

שלושה ימים לפני שפורסם, המאמר "המשחק הכפול של שלי יחימוביץ'" נשלח בדוא"ל ללשכתה של ח"כ יחימוביץ' בבקשה לתגובה*.  טל וולפסון, בלוגר ואיש מפלגת העבודה, בחר לפרסם מאמר תגובה לדברי ב'עבודה שחורה'.

אתחיל דווקא בנקודה משנית יחסית בדבריו של וולפסון, והיא שבניגוד לטענות שלכאורה עלו מדברי, לשלי יחימוביץ' "קווים אידאולוגים ברורים שהיא לא מוכנה לעבור עליהם גם במחיר אובדן תמיכה אלקטוראלית.". לטענה המעניינת הזו נתן וולפסון את הדוגמא הגרועה ביותר והיא תמיכתה של יחימוביץ' ברון חולדאי לראשות עריית תל-אביב תוך מתקפה בוטה על שותפה ליוזמות חקיקה רבות, דב חנין. ומדוע זו דוגמא גרועה? מכמה סיבות – ראשית, מבחינה אידאולוגית יתקשה מר וולפסון לשכנעני שהבחירה הסוציאל-דמוקרטית תהיה חולדאי, הליברל מבחינה חברתית (זכויות הקהילה הגאה וכד') והניאו-ליברל מבחינה כלכלית על פני המצע האדום-ירוק שהציג חנין (יצויין שהאג'נדה האדומה-ירוקה היא היום הבון-טון אצל מפלגות סוציאל-דמוקרטיות אירופיות רבות). חלקו השני של הטיעון, בדבר "אובדן תמיכה אלקטוראלית", הוא מגוחך ממש – אולי בסביבה שנמצא בה מר וולפסון (וכך גם בסביבתי שלי) העדפת חולדאי על-פני חנין היא צעד לא פופולארי, אולם זוהי בועה מצומצמת למדי, וברוב המוחלט של הציבור העדפת ראש-עיר מכהן, מועמד מפלגת העבודה וטייס בעברו על פני ח"כ קומוניסט מחד"ש היא צעד המזכה בתמיכה, ולא גורע אותה. ולא פחות חשוב, אם לא יותר – בעוד שלחנין אין שום כוח פוליטי במפלגת העבודה (וגם בחד"ש מצבו אינו מזהיר) לחולדאי יש מפקד מכובד של כמה אלפי חברים וכן תומכים הפזורים במוסדות המפלגה השונים, כך שגם פנים-מפלגתית – תמיכה בחולדאי רק מחזקת את יחימוביץ'. להמשיך לקרוא "משחק כפול 2 – תגובה לטל וולפסון"