להיאבק על המובן מאליו

שוקי גלילי וצביקה בשור ביקשו מבלוגרים לפתוח בקמפיין בעד שביתת סגל ההוראה באוניברסיטה הפתוחה.

מכיוון שהכרתי את הנושא גם לפני פרוץ השביתה התנדבתי מיד לכתוב רשומה. אולם, כשניגשתי למלאכת הכתיבה נעצרתי – כיצד ניתן לכתוב תוכן מעניין (רף שני מנסה להציב לעצמי, בין אם בהצלחה ובין אם לא) על מאבק למען המובן מאליו (הסכם קיבוצי, בטחון תעסוקתי וכד')? אמנם חנן כהן כבר עמד על הזכות לכתוב תוכן לא מקורי, אולם אני מוכרח להודות שאיני בנוח עם העתק-הדבק של קומוניקט כזה או אחר (עיתונאי כנראה אני לא אהיה).

ואז הבנתי – זה בדיוק העניין! העובדה שמרצים שעובדים באוניברסיטה שנים צריכים להיאבק על הזכות לביטחון תעסוקתי כדי שלא תופסק העסקתם אחת לארבעה חודשים, על הזכות להסכמים קיבוציים, העובדה שהאוניברסיטה הפתוחה, מוסד ציבורי, נוהגת כאחורנת קבלני כוח האדם – זה כל העניין. הנהלת האוניבסרסיטה צריכה לחזור בה מהתנהלותה המבישה ולהיענות לתביעות המוצדקות של המרצים השובתים, המבקשות להעניק להם תנאים בסיסיים הקיימים בכל אוניבסרסיטה אחרת.

רוצים לקבל הודעה בדוא"ל בכל פעם שהבלוג מתעדכן? לחצו כאן